התושבים בחדרה, המתגוררים בסמוך לתחנת הכוח הפחמית בעיר, סובלים כבר שנים ארוכות מכל התחלואים שמביאה איתה תעשיית הפחם הממוקמת בחצר ביתם, אבל כנראה שהפעם זה היה חריג אפילו עבורם, רק מי ידאג לאשקלון?
בכתבה ששודרה בערוץ הרדיו של "כאן" שוחחה הכתבת מיכל ווסרמן עם תושבי שכונת חפציבה בחדרה, והביאה עדויות קשות של אנשים מבוגרים שלא מצליחים להתרגל לאכול כריך מפוחם:
״הפעם זו הייתה ממש מכה רצינית, היו ערימות של פחם בתוך החצרות. אנחנו כל היום וכל הלילה רק מנקים, שוטפים, אפילו לחלונות דרך המטבח נכנס על השיש, על האוכל. זה משהו בלתי יתואר״, סיפרה אחת מתושבות השכונה.
ניר סהר, מנכ״ל איגוד הערים לאיכות הסביבה שרון- כרמל, הפועלים נגד השימוש בפחם בחדרה, טען כי על אף ההצהרות, "משתמשים בפחם הרבה יותר מאשר בגז וזה בניגוד לציפיות שלנו, של הפחתה של הפחם באזור שלנו או בכלל בארץ.״
ייצור החשמל מפחם הוא הליך מזהם ורעיל, המזהם את איכות האוויר ופוגע באקלים כולו. אינספור מחקרים כבר נכתבו על השפעות הפחם על בני האדם, הנזק הנגרם לדרכי הנשימה מחלקיקי הפחם הזעירים המתנדפים באוויר למרחקים והסיכונים הבריאותיים הכרוכים בכך.
היתה זו אחת הסיבות להחלטה של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ במהלך שנת 2019 לגמול את ישראל מייצור חשמל מפחם, ולעבור לייצר חשמל נקי, מגז טבעי ואנרגיה מתחדשת.
למעשה רק בשבוע שעבר חידש השר שטייניץ את הבטחתו והקדים את לוחות הזמנים להפחתת השימוש בפחם, כך שכבר בחודש יולי אמורה חברת החשמל לייצר אחוז נכבד יותר מהחשמל מגז טבעי.
אבל, למרות הכל, נראה שהחלטות לחוד ומציאות לחוד ובשביל האויר הנקי, כיף, ואיכותי של הים נמשיך לחכות עוד קצת.
חברת החשמל כבר התייעלה ומייצרת את רוב החשמל שלה מגז טבעי. למעשה, נשארו רק שתי תחנות אחרונות שפועלות על פחם, ושתיהן, כמה מפתיע, ממוקמות באזורי הפריפריה – האחת בחדרה והשניה אצלנו באשקלון.
תחנת הכוח הפחמית מדרום לעיר ממשיכה לטענת פעילי איכות הסביבה לגרום לזיהום מתמשך וקבוע, ובניגוד לאחותה בחדרה – בתחנה באשקלון לא הותקנו סולקנים המפחיתים את הרעלנים הנפלטים מהארובות.
