סוחר סמים המתגורר באחד מיישובי המועצה האזורית חוף אשקלון החליט לפני מספר שנים כי בכוונתו להתשלט על עמדת ההצלה באחד החופים באזור אשקלון.

הוא ניגש למציל יחד עם חברו והחליט להודיע לו שמקום העבודה המועדף עליו הוא הצלה בחוף הים ולכן הוא זה שצריך להיות בסוכת המציל.

לאחר דין ודברים עם המציל, החליט הסוחר להטריד את משפחתו של המציל בחוף הים ולא נתן להם מנוחה.

בדיון בבית המשפט אמר המציל: ” זה סכסוך שנמשך כבר 10 שנים, עולה ויורד.

עכשיו קרה משהו שדרדר מאוד את הסיטואציה והבן אדם התחיל פעול נגדי באופן מאוד קיצוני.

הוא התחיל בכל לילה להסתובב בבית, הוא גר באותו היישוב. זה הולך ומחמיר, כל יום זה אינטנסיבי.

אתמול היה ביננו תרחיש, אם יש כיסאות הוא מעיף לשטח של הבית, צמחיה יש לו חומר רעיל הוא בא ושורף את הצמחייה.

אין לנו גדר. ההורים שלי גרים בבית והם בני 90 עוד מעט הם סובלים ממנו בדרכים אחרות, הוא פתאום יכול לדפוק להם בדלת באמצע הלילה ולהעיר אותם, הם גרים ביחידת דיור, הוא גר בחלק אחר של המושב, בצד השני של המושב.

בתחנת שדרות הם יודעים הכל אבל, יש לנו היסטוריה. אין פתרון, הוא בהכחשה מלאה, לא הצלחנו לתעד אותו.

מה שקורה זה שזה לא מפסיק. אני לא בונה הרים וגבעות על צו ההגנה, שיטת העבודה שלו מאוד מתוחכמת. ההורים שלי לא רוצים לשים מצלמות.

הסכסוך התחיל בזה שאני הייתי מציל בחוף, הוא ועוד חבר שלו רצו את מקום העבודה שלי והתחילו להפריע לי בעבודה, לאיים עליי להתנכל אליי, הוא סוחר סמים.

אני דיווחתי על הסמים למשטרה. הוא היה מפיץ פעיל, מאז הוא אומר אני ארדוף אותך.

הוא שולח אנשים באופן שיטתי להטריד אותי. כרגע מה שמרתיע אותו זה הבילוש כי כשאני מפעיל את הבילוש הוא יודע הם נוחתים לו על הבית ועל החממות”.

השופטת אורית חדד מבית המשפט השלום באשקלון החליטה לקבל את הטענות ונתנה צו הרחקה לסוחר תוך שהיא מציינת:

” נוכח האמור ולעת הזו  מורה כדלקמן:

א.           נאסר על המשיב להיכנס לתחום מגורי המבקש, לרבות לכל מבנה במשק ולחצרו.

ב.           נאסר על המשיב לעקוב פיזית אחר המבקש בכל מקום.

ג.            נאסר על המשיב לאיים בדרך כלשהי על המבקש.

ד.           ככל שהמשיב יתקל באופן אקראי במבקש, עליו להתרחק מיד באופן המונע כל מגע פיזי”.

הדיון הבא בתיק יתקיים בשבוע הבא.

The post בית משפט אשקלון: תיק מוזר – סוחר סמים החליט שהוא רוצה להיות מציל בחוף – לא תאמינו מה הוא עשה בשביל זה appeared first on אשקלנייעס.

בהמשך לכתבה הקודמת שכותרתה: “פעוטון הבלהות: ” תתפוצצי לא מרימה אותך”, “קרציה” ועוד אמירות מגננת בפעוטון באשקלון” ( בלחיצה על שם הכתבה ניתן לצפות בה, כמובן שהכתבה לא תוסר מהאתר ) הנה תגובתו המלאה של פרקליטה של הגננת, עורך דין איתמר כהן , לא נגענו:

מרשתי הינה אשת חינוך לגיל הרך מזה עשרות שנים, גננת מוכרת וידועה בעיר אשקלון, המנהלת גן ילדים פרטי. לאורך השנים, עברו תחת ידיה הרחומות והנאמנות של מרשתי מאות רבות מילדי העיר אשקלון. ילדים אלה, אותם גידלה וטיפחה מרשתי בנאמנות, במסירות ובאהבה אין קץ, מהווים עדות גל-עד לאות ולמופת על אישיותה האצילית והכבירה של מרשתי.

מוטב היה להם, למפיצי הדיבה כלפי מרשתי, אלמלא היתה ידם הרצחנית קלה על ההדק.

לא-זו-אף-זו, אלא שאותה האחראית להפצת הקלטת, לא טרחה לציין בהגינות מינימלית ומתחייבת, כי המדובר הוא בהקלטה ישנה שבוצעה לפני שנים רבות (8 שנים!), ואשר נסיבותיה מתבררות כעת בבית-המשפט במסגרת תביעת דיבה שהוגשה מטעמה של מרשתי. הנה כי כן, בדרך של מרמה, מקבל הציבור רושם מובהק וחמור, כאילו ההקלטה הינה אירוע “טרי” אך מהאחרונה, וכי חֵלֶף עבודתה הנאמנה כגננת מסורה, עסוקה מרשתי בביצוע “פשעים” כנגד ילדים רכים. חלילה וחס.

וראה: אף כאשר הפצירו חברים ברשת החברתית באותה מפיצת ההקלטה לסייג את דבריה ולהימנע מהעלאת הקלטה ישנה זו – המתבררת בהליך משפטי, סירבה מפיצת הקלטת להוריד את הקלטת מהפיד בפייסבוק, ולכל הפחות, סירבה לציין כי ענין לנו בהקלטה ישנה נושנה שאינה מהעת האחרונה. האם כך נראית דרכו של מי שרודף צדק?! ברור שלא! לא בדאגה לילדים ושמירה על חייהם – עסקינן, כי אם באדם חדל אישים, גיבור מקלדת, הצמא לדם נקיים עסקינן!

אבהיר את המובן, כי גם מרשתי, כמו כל אחד ואחת, חפצה בחיים שלמים, שקטים ושלווים. כאלה שבהם כל המושגים החשובים של החיים בהירים. אין שאלות באמונה, אין חולשות בקיומה של מצווה, אין תהיות אודות מקומה של האהבה, יש די זמן לעבודה בגן הילדים ולמשפחה. חיים שבהם הפנים מוארות, הנשמה זורחת. חיים שאין בהם כאב וייסורים שדברי בלע כמו אלה שהופצו ומופצים בקלות, ובכלל זה באתרכם, ואשר גרמו וגורמים למרשתי – נזקים קשים בלי כל התלבטויות מוסריות.

לא ברור מדוע זה, בחרה אותה מפיצת קלטת לפרסם רכילות ולשון הרע בדרך המבוססת על זדון הגורמת טרגדיה?! מדוע עוד בטרם פרסמה את הדברים לא שקלה בדעתה לפנות למרשתי ולו מטעמים של צדק נחזה, לשם בירור, אנושי, בסיסי ומתחייב של הדברים?! נשווה בנפשנו אפשרות שהייתה ממרשתי מסבירה את האירוע, באופן אשר ייתכן והיה מטיל ספק, ולו קל שבקלים, שמא הדברים המובאים בקלטת ערוכים?! או שמא נאמרו בהקשר אחר שאינו כלפי ילדים?! האם גם במקרה כזה – הייתה ממהרת אותה האחראית לפרסום הקלטת לשלוח יד בשמה הטוב ובנפשה האומללה של מרשתי – ולפרסם דברים עַקרים וחסרי כל-ביסוס המתבררים בימים אלה במסגרת הליך משפטי?!

האם יעלה על הדעת, כי על בסיס פרוטוקול בדיון קדם משפט ואשר לאדם מן הצד אין היכולת להבין את הקשרי הדברים האמורים בו, יהיה ביד מי הרשות לעשות שפטים בשמה הטוב של מרשתי – ולהזהיר, כביכול, מפניה ומפני הדומים לה?! להזכיר: אין זה פסק-דין, אין המדובר בהחלטה שיפוטית, כי אם בפרוטוקול מדיון שככל הנראה הגיע לידכם מהנתבעת החוששת מהמשכם של ההליכים המשפטיים, תוך ניסיון נואל – לחרוץ את דינה של מרשתי – בדרך של כותרת עיתונאית מקוממת לכתבה שהתפרסמה באתרכם.

מדוע זה נהגה כך אותה “שומרת הטף” כפי שהיא מגדירה עצמה? רק לה הפתרונים.

ייאמר:

איש אמונה חי בתוך מצוקה קיומית. הוא מתבונן על העולם – ולפעמים הוא תוהה. כיצד מתיישבת דרך כמו זו בה נקטה מפרסמת הדיבה, עם המוסר הטבעי שלנו?! שעה שרוב האנשים מעדיפים שלא להסתכן בשפיכת דם נקיים על לא עוול בכפם, דווקא היא, ניגשה אל הערפל הזה בעיניים פקוחות למחצה. כמה חבל.

כך, במחי יד, בסכין קרה, מבלי הרהור מתחייב – “סוף מעשה במחשבה תחילה”, ננעצים דברי דיבה, שטנה ושנאה, בשמה הטוב של מרשתי ובמפעל חייה, וכל-זאת, שעה שהאנשים מפרסמי הדיבה אין להם כל היכרות אישית עם מרשתי, מעולם לא פגשו בה, ולחילופין, מעולם לא הפקידו תחת משמרתה הטובה וידה הרחומה – ילדים.

לשון הרע – שפיכות דמים של ממש, שנאת חינם על-חינם.

חרב הלשון החדה פעלה את פעולתה ודם נקיים ניגר כמים. כתוצאה ישירה מהפצת דברי הדיבה וחרף עמלהּ הרב של מרשתי, לאורך שנים רבות, בבניית שמהּ הטוב, דברי הדיבה המופצים פגעו במרשתי פגיעה קשה שהורגשה ומורגשת היטב, למרבה הצער, במשלח ידה ובמטה לחמה של מרשתי.

נדגיש: לא אזרחות טובה ולא טענות כדוגמת “אמת דיברתי” – עמדו מאחורי הפצת דברי הדיבה כנגד מרשתי. אטימות ושרירות, אכזריות ושנאת חינם – בלתי ניתנים להכלה, הם המהווים, למרבה הצער, מצפן אנטי-מוסרי ואנטי-אנושי לאותם מעשים חמורים של הפצת דברי בלע. בחוסר רשות וסמכות, דם נקיים נשפך. פתאום קם לו אדם ונוטל לעצמו את תפקיד השוטר, השופט והתליין! מי שַׂמם?!

במקרה דנן, לדברי לשון הרע שקיבלו לדאבון לב פומבי, ישנה משמעות חמורה כפולה, וזאת משום שלהוי ידוע הוא שהציבור מתייחס ברצינות רבה ובאימה יתירה לכל שמועה, קלה כחמורה, אודות התעללות בילדים ופגיעה בהם, בייחוד במסגרות חינוכיות של גני ילדים וכיוצא בזה. כך שאין דין הפצת דברי דיבה כנגד מרשתי בגין תפקידה ותפקודה כגננת ומחנכת בישראל, כדין כל מקרה אחר של לשון הרע. ברור לכול, כי כל מילה שלילית ו/או רמיזה קלה בעניין שכזה, עשויות לגדוע מטה לחמו של אדם ולהביא לפגיעה קשה ואנושה בשמו הטוב, שספק רב, אם בכלל, ניתן יהיה לשקמו, בדיוק כפי שקורה כעת בענייננו, למרבה הצער והתדהמה.

זאת לדעת: מרשתי הגישה את תביעתה לבית-המשפט בעיניים פקוחות ותוך ידיעה ברורה כי בבית-משפט אין סודות, הכל יצוף, הנסתר יהיה לגלוי, והעובדות, כולן, תתבררנה. והוא אכן אשר נאמר בבית-המשפט ואף מצוטט בפרוטוקול אותו הבאתם. חרף זאת וכשהיא דבקה באמת המהווה נר לרגליה, ללא פחד וללא מורא, יצאה מרשתי לאור השמש תוך שהיא סמוכה ובטוחה, כי בסוף בירורה של התובענה היא תצא בע”ה כשידה על העליונה!

זאת ועוד: ברור הוא, כי פרסומה של הקלטת ברשת, לא בא, אלא בכדי להפעיל על מרשתי לחץ פסול, על-מנת שתחדל מההליכים המשפטיים כנגד אותה נתבעת – מקליטת הקלטת, וכמו גם, למנוע ממנה הגשה של תובענה צפויה, נוספת, בימים הקרובים, כנגד נתבעים נוספים העושים שימוש באותו חומר רכילותי, זול ושקרי, שכל מטרתה אינה אלא כדי לפגוע במרשתי, במטה לחמה ובמשפחתה – על לא עוול בכפם.

יודעת הנתבעת, כי בקרוב יהיה עליה להתמודד מול עשרות עדויות העשויות להפריך את דברי הדיבה אותם הפיצה, ומשאין בידה דרך חוקית ולגיטימית להסביר את מעשיה החמורים ולהניח את הדעת, בחרה, ככל הנראה, להפיץ באמצעות צדדיים שלישיים את אותה קלטת – אשר ערכה, משקלה ואמיתותה עוד יתבררו במסגרת הליך ההוכחות הצפוי, כשתקוותה הנלוזה היא, שהרשת החברתית תתגייס לעזרתה והאווירה הציבורית תרתיע את מרשתי מלהמשיך בהליכים המשפטיים כנגדה.

יובהר איפוא: לא די שמרשתי אינה נרתעת נוכח ניסיונות נואלים ואלימים אלו להטיל בליבה הטוב – פחד ומורך ואשר אחת דתם להיכשל, אלא שבכוונתה של מרשתי לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה, בדבקות ובנחישות, כנגד אותם מפיצי דיבה, ללא חת וללא מורא, וכשהיא חדורת אמונה שלמה בניקיון כפיה וגדוּשה באהבה ובמסירות אין קץ לילדי ישראל, עבורם היא משמשת כמחנכת ואם, זה עשרות שנים”.

הערת המערכת: פרוטוקול הדיון לא הגיע למערכת בשום צורה ו/או קשר מצידה של הנתבעת כפי שנרמז / נאמר על ידי פרקליטה של הגננת ( וכמובן יש לנו גם הוכחות לכך ) 

להצטרפות לקבוצת העדכונים השקטה של עדכוני אשקלון ולדעת כל מה שקורה בעיר לחצו כאן

The post בהמשך לכתבה הקודמת שכותרתה: “פעוטון הבלהות: ” תתפוצצי לא מרימה אותך”, “קרציה” ועוד אמירות מגננת בפעוטון באשקלון” הנה תגובתו המלאה של פרקליטה של הגננת appeared first on אשקלנייעס.

עם זאת, מסתבר שלמרות כל המחשבה ואע”פ שלא אחת הרוכשים מבקשים לחסוך את הטירחה המרובה בדרך לבית חדש לחלוטין, יש לפעמים תקלות לא נעימות.

בני זוג מאשקלון רכשו מבני זוג אחרים דירת מגורים ברחוב ביכורי ענבים בשכונת ברנע בעיר, אולם לא ציפו לכך שיצטרכו פתאום לדרוך על ריצוף עם עליות וירידות, בתוך הבית.

בפרוטוקול פסק הדין שניתן על ידי השופטת אורית חדד נכתב כי ” התובעים רכשו מאת הנתבעים דירת מגורים ברח’ ביכורי ענבים באשקלון בהתאם לתנאי חוזה מכר.

תביעתם זו הוגשה כתביעה כספית ע”ס 244,442  שקלים בגין ליקויים נטענים בריצוף הדירה שבעטיים טוענים הם לאי התאמה ולהפרה יסודית של חוזה המכר תוך שהם מייחסים לנתבעים ידיעה והסתרה של ליקויים אלה בחוסר תום לב ומדגישים את חובות המוכר ע”פ הדין והפסיקה. ”

עוד נאמר כי: ” הסעדים שנתבעו: סך של 89,942 שקלים בגין עלות תיקון הליקויים על בסיס חוו”ד מומחה; סך של  144,500 שקלים  – בגין הפיצוי המוסכם; סך של 15,000 שקלים  – עגמת נפש.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי הדירה נמכרה “AS IS”  כדירה “יד שניה” לאחר שהתובעים בדקו אותה וכי הם מצידם לא הסתירו דבר. לשיטתם, הליקויים הנטענים הם מטיבם דבר גלוי לעין, ותביעה זו נועדה אך לעשות עושר שלא כדין, שכן הם מצידם פעלו כדין וממילא לא ניתן לתבוע פיצוי מוסכם לצד נזק בפועל.

בהסכמת הצדדים מינה בית המשפט  מומחה לבחינת המחלוקות לגבי הליקויים הנטענים – המהנדס יגאל ברגמן – וזה הוציא תחת ידו ביום  22.11.18 חוות דעת שסיכומה ליקויים בשווי של 66,800 שקלים +מע”מ.

להערכתו, תיקון הליקויים יצריך  כ- 12 ימי עבודה ולא יאפשר מגורים בבית במהלכם. כן קבע כי למעט חללים מתחת לריצוף (הגורמים לשברים וכו’), היתרה גלויה לעין ואין צורך בכישורים מיוחדים על מנת להבחין בה. לשיטתו, 80% מהשברים, הפרשי הגובה והתזוזות בריצוף היו קיימים לאחר שנתיים ממועד איכלוס הדירה ”

בסופו של דבר התובעים והנתבעים הגיעו להסכמה לפיה “ינתן פסק הדין בתובענה על דרך הפשרה לפי  הקבוע בסעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט התשמ”ד – 1984, ללא נימוקים ועל יסוד כל המצוי בתיק ביהמ”ש.

מוסכם שהכרעת בית המשפט תהא מוגבלת בתחום שבין 20,000 ₪ ועד לקביעת המומחה על פי חוות הדעת 78,156 ₪ (66,800 ₪ + מע”מ).

בהכרעת בית המשפט יובא בחשבון אף עניין ההוצאות שכל צד טוען לו.”

בפרוטוקול הדיון עוד נכתב: ” כן הוסכם שהחיוב הפסוק יחולק לחמישה תשלומים. ”

בסופו של דבר מסרה השופטת חדד כי: ” שבתי ובחנתי, בין השאר, את כתבי הטענות על נספחיהם, פרוטוקולי הדיון ועדויות הצדדים, כמו גם את חוות דעת מומחה בית המשפט.

שקלתי את המכלול הנתון, בחנתי את סבירות הטענות ההדדיות ועמדות הצדדים על רקע הדין והפסיקה, את משמעות ומשקל המסמכים השונים שהוצגו ואת משמעות חוות דעת מומחה בית המשפט.

כן נתתי דעתי לסיכונים ולסיכויים של הנטען מחד גיסא ומאידך גיסא ולנטל, ככל המוטל על כל צד, כמו גם  להוצאות הצדדים שניהם (תוך מתן משקל לסך שנתבע לכתחילה)  ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטה זו. לאור כל אלו מצאתי מקום להורות כי: ” הנתבעים ישלמו לתובעים סך כולל של 56,000 שקלים וזאת בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שישולמו עד לסופו של כל חודש קלנדרי, החל מנובמבר 2020.

משלא נשמעו עדויות, תפעל המזכירות להשבת מחציתה השניה של האגרה, ככל ששולמה, לידי ב”כ התובעים. “

The post ” המרצפות בבית היו עקומות ” – רוכשי דירה בברנע תבעו את הבעלים הקודמים וניצחו – כל הפרטים על התיק שהגיע לסיומו השבוע בבית המשפט באשקלון appeared first on אשקלנייעס.