לאחר מרתון דיונים היום בקרב רבני הציבור הדתי לאומי, הוחלט על המועמד לתפקיד הרב האשכנזי הראשי.
הרב שנבחר הוא מאיר כהנא, סא"ל במילואים ואב בית הדין הרבני בעיר אשקלון שהודיע על כוונתו להתמודד לתפקיד לפני מספר שבועות.
נזכיר שהבחירות לתפקיד הרב הראשי למדינה היו אמורות לצאת לפועל בתוך מספר שבועות ובעוד שהמירוץ לתפקיד הרב האשכנזי הראשי בו מתמודד הרב כהנא נחשב לדי רגוע ונוח, בגזרת הרב הספרדי הראשי כמות המחלוקות הולכת וגדלה.
על תפקיד הרב הספרדי הראשי יש כבר שמות של מספר מועמדים בעלי כח רב בקרב הפוליטיקאים, בהם הרב יהודה דרעי, הרב דוד יוסף, הרב הכהן וייתכן שגם הרב שמואל אליהו יחליט להצטרף למירוץ בקרוב.
הדחייה שהוחלטה לגבי מועד הבחירות לרבנות הראשית פורסמה לציבור כמעין הליך של טוהר בחירות בעקבות הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות, והוחלט שהבחירות ייערכו בעוד כחצי שנה.
לאחרונה סיפר הרב כהנא: "במהלך השירות שלי כצנחן במסגרת מסלול הסדר בגדוד 890 של צנחנים בגזרת לבנון, רכב הסיור שעליו נסעו לאורך הגדר החדשה, היה מופקד על מקטע הגדר הדרומי של הפלוגה, והחתך בגדר היה במקטע המרכזי.
שתי בטשיות, זו של המקטע המרכזי וזו של הקצין יוסי, המסייר על כל הגזרה, כבר היו בנקודת האירוע, והחלו לנהל אש מול המחבלים. אבל לחיילי הסיור, ובתוכם אלי ואבשלום הי"ד, היה ברור שהם חותרים למגע ונוסעים במהירות האפשרית לנקודת האירוע.
מבחינה רוחנית, הסיפור של אלי ואבשלום, והסיפור של האווירה המיוחדת בפלוגה שלנו, המחזור הראשון של בני ישיבות ההסדר בחטיבת הצנחנים, הוא הסיפור של צה"ל כצבא העם ושל החברה הישראלית בכללותה. אלי שפר היה תלמיד ישיבת הכותל, ואבשלום בשארי, בן כפר זיתים שבבקעת ארבל, התגייס במסגרת "עליית הנוער"."
כשהרב כהנא החליט להתמודד בבחירות לרבנות הראשית נמסר מטעם הדוברות שלו כי: " הרב מאיר כהנא, אב בית דין בבית הדין הרבני באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית, הודיע על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל. "חיזוק מעמדה של הרבנות הראשית יוכל להיעשות רק על ידי דמות רבנית שמתחברת לכל המגזרים"
אב בית הדין הרבני באשקלון הרב מאיר כהנא הכריז היום על מועמדותו לתפקיד הרב הראשי האשכנזי בישראל. הרב כהנא מכהן ב-12 שנים האחרונות כדיין בבית הדין הרבני, בתחילה בבאר שבע ובתל אביב ובארבע השנים האחרונות הוא מכהן כאב בית דין באשקלון.
בנוסף, הוא עומד בראש נציגות הדיינים הארצית, הגוף הנבחר המייצג של כלל הדיינים בבתי הדין הרבניים, מול גורמי הכנסת והממשלה.
הרב כהנא (54), תושב ירושלים ואב לחמישה, נולד בבת ים וגדל בבני ברק. הוא מביא עמו שנים ארוכות של עשייה ציבורית תורנית, במהלכה הוביל מהלכים חשובים ומורכבים דוגמת עמידה בראש הוועדה לניהול הליך הבחירה של הרב הראשי לירושלים בשנת 2014.
לאחר שנים של הליך סבוך ומתמשך, הרב כהנא נקרא למשימה על ידי הרב אלי בן דהן, סגן השר לשירותי דת באותה התקופה. לאחר שהתייעץ עם רבותיו, הרב צפניה דרורי והרב אליהו בלומנצוויג, הרב כהנא לקח את התפקיד ותוך חצי שנה מרגע כניסתו לתפקיד הוא הביא לסיום ההליך בהצלחה.
את דרכו התורנית החל בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ובישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין, שבה למד שבע שנים. לאחר נישואיו לאשתו ברוריה, רופאת נשים, התחיל הרב כהנא את מסלול ההכשרה לדיינות, שנמשך אף הוא שבע שנים, בכולל "ארץ חמדה" בירושלים, בראשות הרב שאול ישראל ז"ל, והרבנים יוסף כרמל ומשה ארנרייך יבדל"א, בסיומן הוסמך לדיין. "זו הייתה תקופה משמעותית של לימוד אינטנסיבי", הוא משחזר. "מעבר לכך, בכולל היו חברים מכל קשת הישיבות הציוניות, וזה היה עבורי מפגש משמעותי. שאיפת הגדלות בכולל ותחושת השליחות שבאווירת בית המדרש, הן כר פורה להתגדלות בתורה מתוך חיבור לעם ישראל".
הפרק הצבאי מהווה אבן דרך משמעותית בקורות חייו של הרב כהנא. במשך שמונה שנים הוא כיהן כמ"פ חי"ר במילואים, וכיום הוא משרת כסגן אלוף במילואים בפיקוד העורף. הרב כהנא נמנה עם ראשוני תלמידי ישיבות ההסדר שהתגייסו לצנחנים. במהלך שירותו בדרום לבנון איבד את שני חבריו הטובים למחלקה, אלי שפר ואבשלום בשארי, הי"ד. "משפחות שפר ובשארי הן חלק מהפלוגה שלנו ואנחנו חלק מהמשפחה שלהן. זוהי שותפות גורל שכוללת השתתפות באירועים משפחתיים, התעניינות הדדית וקבועה בשלומם של הילדים. בכל פעם שחשבתי לפרוש משירות המילואים נזכרתי באלי ואבשלום, שהשליחות שלהם עדיין נמשכת".
בהמשך שירותו הצבאי יצא הרב כהנא לקורס קצינים ושירת כקצין ברצועת הביטחון בלבנון של ראשית שנות ה-90. "חזרתי לישיבה אחרי שירות כקצין, והרגשתי איך עוצמת השליחות שלי לפעול למען ישראל, במרחבי התורה והרוח קיבלה תנופה אדירה" הוא מתאר. "תקופת השירות שלי כמ"פ מילואים ובתפקידי פיקוד נוספים, לימדה אותי להוביל תהליכים מערכתיים תוך הצבת הפרט במרכז, ותוך הקשבה והתבוננות לנקודות החוזק ולקשיים של כל אחד מחיילי הפלוגה".
לאחר הסמכתו כדיין, יצאו הרב מאיר כהנא ומשפחתו לשליחות לאומית בנגב, במסגרתה לימד בישיבת ההסדר בירוחם במשך עשור והיה לאחד הר"מים הבולטים בישיבה, בהעמידו דור של תלמידים.
במקביל ללימוד בישיבה, הרב כהנא שם דגש מיוחד על המגורים בירוחם ועל הקשר שהתפתח עם תושבים מרקעים שונים. "שם שכללתי את היכולת להרגיש חלק מקהילה מגוונת, שהיא אבן יסוד בחברה הישראלית" הוא מתאר. "אמנם התגוררנו לפני כן כזוג צעיר בקריית שמונה, אבל הקהילה בירוחם ממש חיה את החיבור הקהילתי לכל האוכלוסיות, ועל ידי החיבור עמם הרגשתי שנוספה לי קומה בראייה של כלל ישראל".
לאורך השנה האחרונה נמצא הרב בקשר עם דמויות מפתח בגוף הבוחר. גורמים חרדים וציוניים במערכת בתי הדין הרבניים המכירים היטב את הרב מאיר כהנא מעידים כי "הוא ניחן בקור רוח, בהחלטיות ובמרץ בלתי פוסק לפעול בתוך מערכות וגופים ציבוריים ולהביא להתייעלות".
ב-12 שנותיי במערכת בתי הדין הרבניים, הספקתי להכיר אותה על כלל מנגנוניה, יתרונותיה הרבים וחסרונותיה", מדגיש הרב כהנא. "אני מכיר אותה לפני ולפנים, הן בעבודת השיפוט בבתי הדין עצמם, הן בשירות לציבור שבעבודת מזכירות בתי הדין, והן בגורמי הנהלת בתי הדין הרבניים. בהיבט של רבנות הקהילה, אני מנהל שיח קבוע עם חבריי ותלמידיי המכהנים כרבני ערים, מועצות אזוריות, יישובים וקהילות, שמפנים אלי בקביעות שאלות, בעיקר בעלות אופי ציבורי, שמשליכות על כלל ישראל".
המניע שהוביל את הרב כהנא להחלטה להתמודד, היא האמונה שכדמות שממוקמת במרכז הציונות הדתית הוא יוכל לאגד סביבו את כלל הגוונים במגזר כמועמד מוסכם שיימנע פיצול בוחרים, כפי שארע במערכות הבחירות הקודמות. גורמים רבניים בציונות הדתית שתומכים ברב כהנא מדגישים כי "באופן מסורתי ישנה נטייה בקרב גורמים משפיעים בציונות הדתית ללכת אחר רב שקרוב בהשקפותיו לתפישת העולם החרדית, מתוך אמונה שהליך כזה יוביל להסכמות עם החרדים בהליך הבחירה.
ברם, לצערנו מערכות הבחירות הקודמות דווקא הוכיחו שהניסיונות הללו הובילו לפיצול קולות בקרב נציגי הציונות הדתית בגוף הבוחר, מאחר וחלקם הרגישו שהמועמד אינו מייצג את תפישת עולמם". לשיטתם, יש צורך מהותי בבחירה בכיוון המרכזי של אגף ישיבות ההסדר, המקום שבו עומד הרב כהנא, ומשום כך הוא רואה בעצמו מועמד מוסכם שימנע פיצולים מיותרים בציונות הדתית שעשויים להוביל פעם נוספת לבחירת רב חרדי.
גורמים חרדיים מוסיפים שההיכרות האישית של הרב כהנא עם האגף החרדי במערכת בתי הדין ובגוף הבוחר, שמכיר ומוקיר את פועלו של הרב כאב בית דין וראש נציגות הדיינים הארצית, הופכת אותו למועמד שיכול להוביל להסכמה רחבה בתהליך הבחירה.
הרב כהנא רואה את הרבנות הראשית כמערכת שצריכה להיות הלב הפועם של הציבור בישראל על כל גווניו. "הרבנות הראשית בהנהגתי תהיה חלק מהשיח הישראלי ותהיה שותפה פעילה בעיצוב הזהות היהודית של החברה הישראלית בכללה.
אני מאמין בגישה שיש בה תורה גדולה יחד עם דרך ארץ גדולה, ושני אלו יחד מייצרים אמון במערכת, מרכיב חשוב מאין כמותו לתהליכים מורכבים שהציבור עובר. אלה הפנים של התורה, ואלה הפנים שאנו רוצים לפגוש בבית הדין וברבנות הראשית.
ככל שהרבנות הראשית תהיה מגוונת ומיוצגת על ידי כלל הקבוצות האורתודוכסיות בישראל, היא תזכה לעלייה באמון הציבור. זה אפשרי. צריך רק שהציבור הציוני דתי בכללו יחזור להאמין שזה אפשרי, יתכנס למהלך משותף, וייקח אחריות על הרבנות הראשית לישראל, שיש לה תפקיד חשוב בתהליך המופלא של תחיית ישראל במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו".
