מאמצי החיפושים אחר ניר דקל, הנעדר מאסון קריסת העגורן בתחנת הכח רוטנברג – לאחר כ 5 שבועות, הצליחו לפני זמן קצר כוחות החיפוש והחילוץ, לאתר גופת אדם בין ההריסות בעומק הים.

מאמצי החיפוש הנרחבים והמורכבים, החלו בתאריך ה 13.3.23, עם קרות האסון בו קרס העגורן לעומק הים, והם נמשכו תחת פיקודו של סנ”צ מאיר חכמון, מפקד תחנת אשקלון לאורך השבועות האחרונים.

כחלק ממאמצי החיפוש, קיים מפקד מרחב לכיש, נצ”מ רועי ולדמן, מספר הערכות מצב בשיתוף עם בני המשפחה, חברת החשמל, צה”ל, מד״א, כב”ה וגופים אזרחיים, במטרה להביא לארץ את מיטב הכלים והאמצעים, בעלי יכולת לעבוד בתנאי הים הקשים והמורכבים על מנת לאתר את הנעדר, שלפי הנחת עבודה נלכד בין ההריסות.

היום בשעות הצהריים, בזמן המשך פעולות החיפוש, הצליחו הכוחות לאתר גופת אדם שבשלב זה עודנה לכודה בין ההריסות, ונמשכים המאמצים לחלצה.

מפקד תחנת אשקלון, סנ”צ מאיר חכמון: “מיום החיפושים הראשון, הגדרנו באופן ברור שאנחנו, יחד עם חברת החשמל וכלל גופי ההצלה, נעשה כל שביכולתנו ולא נעצור, עד לאיתור אחרון הנעדרים באסון הקשה והטרגי הזה.

לאחר מספר שבועות של חיפושים אינטנסיביים, ובהירתמות יוצאת דופן גם של גופים אזרחיים, הצלחנו לאתר גופת אדם כשהיא לכודה בין ההריסות, ואנחנו עושים את כל המאמצים לחלצה בהקדם האפשרי, על מנת שנוכל לסיים את מלאכת הזיהוי הסופית.”

העבודות לפינוי העגורן שקרס וחילוץ גופתו של ניר דקל ע"ה בתחנת הכח רוטנברג אשקלון. צילום: דוברות משטרת ישראל pic.twitter.com/NEGhq48m1v

— אודי דוד בן דוד (@Udi_Ben_David) April 24, 2023

מחברת החשמל נמסר: ” המאמצים האינטנסיביים של חברת החשמל לאיתורו של ניר דקל, עובד החברה שנעדר מאז קריסת העגורן במזח תחנת הכוח רוטנברג, ב- 13 במרץ, הופעלו במלאם, כאשר מזג האוויר ותנאי הים איפשרו זאת.

בצהריי היום, אותרה כנראה גופתו של ניר דקל מתחת להריסות העגורן שקרס למים.
הפעולות הכרוכות בחילוצו מורכבות ביותר.

חברת החשמל, על כל עובדיה, מבכה את מותו של ניר דקל ומתאבלת יחד עם משפחתו.

איתורו של ניר מסיים תקופה ממושכת של אי ודאות, מתח נפשי וחוסר מרגוע של המשפחה ושל חברת החשמל”.

The post תמו החיפושים: נמצאה גופתו של ניר דקל ע”ה – צפו בעבודות לפינוי העגורן appeared first on אשקלנייעס.

רבים ברחבי הארץ נדהמו כשעגורן של חברת החשמל קרס בתחנת הכח רוטנברג באשקלון, באסון בו גימלאי של החברה קיפח את חייו ושני עובדים נעלמו.

אחד העובדים הצליח בדרך נס לטפס על העגורן שנפל עד לחלק של המזח וניצל ב”ה, אולם הזמן שחלף עד שאותר נראה עבורו ועבור אחרים כנצח.

לעומת זאת, ניר דקל, עובד חברת החשמל שהיה על העגורן עדיין נעדר, וצוותי חיפוש ממשיכים לסרוק את התוואי הימי במטרה לנסות ולאתר אותו.

כבר למחרת האסון הוחלט לוודא שלא ייתכן מצב בו הוא נסחף לכיוון דרום, לרצועת עזה ובמקביל החלו חיפושים מצפון למזח.

לאחר גל שמועות על הגורמים לאסון, ובעקבות כך שמדובר באירוע חריג ביותר בעולם כולו, שכן העגורן והמזח בנויים למזג אויר חריג ביותר, למרות סופות הוריקן ובכל זאת התרחש האירוע באשקלון ובתגובה לפניית המערכת ליחידת פלס, נמסר כי אין חשד לאירוע בטחוני ועדיין נמשכת חקירת האירוע.

פחם מועבר תחנת הכח רוטנברג אשקלון דרך היבשה

בחברת החשמל הודיעו כי בשל קריסת העגורן במזח הפחם בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון, וההכרח להמשיך לייצר חשמל, גם אם בהיקף מינימלי, חברת החשמל תחל בפיילוט לשינוע פחם במשאיות מתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה לתחנה באשקלון

בעקבות אסון קריסת העגורן במזח הפחם שבתחנת הכוח רוטנברג באשקלון, במסגרתו נהרג נפתלי אדרי, גמלאי חברת החשמל, וניר דקל, מפעיל העגורן עדיין נעדר, חברת החשמל לא תוכל לפרוק פחם במזח התחנה למשך פרק זמן, שבשלב זה אינו ידוע.

משרד האנרגיה והתשתיות מרכז בחינה מקצועית מעמיקה המתבצעת על ידי כלל הגורמים הרלבנטיים, בהם חברת נגה, רשות החשמל וחברת החשמל למתווה פעולה כולל להבטחת אמינות אספקת החשמל לתושבי ישראל.

הבחינה כוללת כלים להתמודדות עם קושי אספקת הפחם בתחנה, ובכלל זאת אפשרויות להסטת יצור החשמל לתחנת כח אחרות ואפשרויות שונות לאספקת פחם לתחנה עד לתיקון המזח.

בשלב זה ישנן מספר חלופות לאספקת פחם לתחנה *שהציגה חברת החשמל ליישום מיידי, במקביל לבחינת אופציות נוספות לעתיד.

החלופה המידית הזמינה לאספקת פחם לאתר רוטנברג, היא שינוע במשאיות מאתר אורות רבין לאתר רוטנברג. לפיכך, היום, יום שני, 10.4.23, יחל פיילוט להובלת פחם מאורות רבין לרוטנברג, כשבימים הראשונים יצאו כ – 20 משאיות מידי יום. בהמשך תיבחן הצלחת הפיילוט ויוחלט האם להגדיל את כמות המשאיות בהתאם לצרכים התפעוליים באתר רוטנברג.

שינוע הפחם מאורות רבין לרוטנברג, מאושר ע״י המשרד להגנת הסביבה ומתואם עם משטרת התנועה, במטרה להקל ככל שניתן על העומס בעורקי התנועה המצויים על הפרק. השינוע יבוצע בהתאם לתנאי היתרי הפליטה ורישיונות העסק החלים על אתרי הטעינה והפריקה, בדגש על מניעת מטרדים וזהום סביבתי.

כל משאית יכולה להוביל עד כ- 35 טון ולשם פעילותן השוטפת של יחידות ייצור החשמל באתר רוטנברג ישנו צורך לשנע בין 5,000 ל- 10,000 טון פחם, ביממה.

The post אסון העגורן: יח’ פלס ” אין חשד לאירוע בטחוני ” – פחם מועבר דרך היבשה appeared first on אשקלנייעס.

הנעדרים תושבי אשדוד וקיבוץ אור הנר האחד עובד חברת החשמל שעבד על המזח, והשני גימלאי חברת חשמל שבא לדוג באזור.

העגורן קרס על רכבו ברוחות העזות, והוא נפל למצולות ים יחד עם הרכב.

במקום כעת צוללנים רבים, חייל הים, 669, ומשטרה.

צבי אייל, העובד שחולץ הלילה לאחר התאונה מאושפז בבית החולים ברזילאי בעיר, ומצבו מוגדר בינוני.

משפחתו מבקשת להעתיר בתפילות עבור צבי אייל בן סליה.

לדברי מנכ”ל חברת החשמל, משב רוח של 250 קמ”ש שלא קיבלו עליו התראה הפיל את המנוף.

The post אסון עגורן ברוטנברג: פרטים נוספים appeared first on אשקלנייעס.

לועדה המיוחדת בראשות ח”כ דיכטר שלקח את העניין לתשומת ליבו ומטפל בו מקרוב הוזמנו מספר רב של נציגים בתיאום עם המרכז לשלטון מקומי.

למרות שרבים ידעו על הדיון משום מה עיריית אשקלון לא טרחה לנסות ולהכנס לועדה החשובה לכלל תושבי העיר.

על פי סדר היום של הועדה, רשימת הנוכחים כוללת את נציגי: ” משרד האנרגיה, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות החשמל , איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, פורום יצרני החשמל הפרטי מגז טבעי, נגב גז טבעי, מרימון גז טבעי צפון בע”מ, תמר פטרוליום בע”מ, שיאנרגיה, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל, איגוד ערים אשקלון, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מומחים שונים, החברה להגנת הטבע , איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מ. קורנר , מרכז מילקן לחדשנות, אדם טבע ודין ועמותת צלול ”

באוניברסיטת חיפה הכינו נייר עמדה בנושא עם הסברים ארוכים ומפורטים וכתבו:

” הקצאה בין-דורית של משאבי טבע מתכלים: גז טבעי בישראל כמקרה מבחן

פרופ’ מרדכי שכטר, ד”ר רוסלנה- רחל פלטניק, ד”ר האלה אבו חלה, פרופ’ אופירה אילון

החוג לנהול משאבי טבע וסביבה, המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

מאז גילויים של כ- 900 BCM של גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, בין השנים 2008 -2012, קובעי המדיניות בישראל ניסו להעריך את חשיבות המשאב ולקבוע מדיניות אשר תמקסם את הערך של משאב זה, תוך התמודדות עם שאלות רבות, כגון, המדיניות המועדפת אשר תביא לצמיחה כלכלית תוך מיקסום התועלת מהמשאב לציבור, הבטחת ביטחון אנרגטי ושיפור היחסים בין ישראל לשכנותיה.

כמות הגז במצבורים הנוכחיים עולה על הכמות הנדרשת לאספקת צרכיה המקומיים של המדינה. אחד הנושאים המהותיים בנוגע לניהול עתודות גז טבעי הוא האסטרטגיה המועילה ביותר למדינה: השארת הגז או חלקים ממנו בקרקעית הים או הפקת הגז לשימוש במשק המקומי וייצוא .

חשוב לציין כי יצוא הגז מגדיל את הפקת המשאב בטווח הקרוב ובכך מעלה את הכנסות המדינה ממיסוי על הגז הטבעי. בנוסף, יצוא עשוי להוות זרז לשיפור קשרי ישראל עם שכנותיה. מצד שני, יש הטוענים כי הכלכלה הישראלית יכולה ליהנות מיתרונות המעבר לגז טבעי רק על ידי שמירה על עתודת גז גדולה לשימוש עצמי בדורות הבאים.

מחקר אקדמי בלתי תלוי זה, אשר לא מומן ע”י שום גורם במשק, מעריך את השפעתם של תרחישי ייצוא שונים של גז טבעי על הכלכלה הישראלית ובוחן את התועלת הציבורית, לדור הנוכחי ולדורות הבאים, כתוצאה מהפקה וייצוא של הגז.

המחקר יכול לשמש כלי ניתוח אובייקטיבי בידי קובעי המדיניות בישראל. ממצאים ממחקר זה מאפשרים לקובעי המדיניות להעריך ולהתאים את פעילותם ביחס למגזר האנרגיה, ולגבש אסטרטגיית ניהול עבור מגזר הגז הטבעי ולכן הוא מוגש לוועדה.

נבחנו שלושה תרחישים שונים של הפקת גז טבעי:

• תרחיש בסיסי המבוסס על הרגולציה הקיימת במשק הגז הטבעי בישראל כיום (צמח)-בתרחיש זה הגז יתכלה עד שנת 2065;
• תרחיש אינטנסיבי, בו קצב הפקת הגז הינו גבוה, והגז מתכלה עד שנת 2040;
• תרחיש שמרני, בו אנו מניחים שלא יהיה כלל ייצוא הגז הטבעי, על כן כמות הגז תשמש רק את צרכי המשק הישראלי ותספק עד שנת 2090.

בחנו את התרחישים השונים לפי השפעתם על הכנסות המדינה מהמיסוי על הגז הטבעי, התועלת לצרכנים, רווחי מפיקי הגז, רווחי יצרני החשמל וסך הרווחה הכלכלית הבין-דורית בישראל.

מנגנון להקצאת הגז הטבעי בין הדור הנוכחי לדורות הבאים נעשה באמצעות קרן הון ריבונית (קרן העושר) SWF) (Sovereign Wealth Fund – ככלי להעברת רווחה בין הדורות.

נבחנו שתי אסטרטגיות השקעה שונות של התשואות של קרן העושר: (1) השקעה בנכסים פיננסיים מחוץ למדינה והעברת התשואה מההשקעות ישירות לציבור; (2) השקעה במחקר ופיתוח אשר מגביר את היעילות של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ואמצעים לאגירתה, אשר מהוות תחליף לייצור חשמל מגז טבעי.

תוצאות המחקר מראות כי

• בתרחיש הבסיס הערך הנוכחי של הרווחה הכלכלית, (המורכב מהערך הנוכחי של התועלת לצרכנים, רווחי מפיקי הגז, והערך של קרן העושר), הוא כ 157.8 מיליארד דולר
• בתרחיש האינטנסיבי8 מיליארד דולר- הערך הגבוה ביותר.
• בתרחיש השמרני סך הערך הנוכחי של הרווחה הכלכלית הוא הנמוך ביותר- 133.4 מיליארד דולר.

שיעור הפקת גז גבוה, בשילוב עם אסטרטגיית השקעה מתאימה של חלקה של הממשלה מהמיסים על הגז הטבעי, עדיף על שיעור הפקה שמרני או כזה המתוכנן כיום לפי צמח.

הקמת קרן העושר יכולה להיות אסטרטגיה טובה לשמירה על צמיחה כלכלית בת קיימא, אולם קרן זו חייבת להיות מנוהלת בצורה יעילה ושקופה, נטולת שיקולים זרים, כך שהתועלת לציבור תהיה מקסימלית.

נוסיף כי ניתוח הרגישות הראה כי בכל התרחישים תוצאות המודל היו עקביות וכי שיעור גבוה יותר של הפקת הגז הטבעי עדיף מבחינת רווחה כלכלית על שיעור הפקה נמוך.

עוד נמצא כי השקעה במחקר ופיתוח אשר מגבירה את היעילות של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (לרבות פיתוח אמצעי אגירה), שמהוות תחליף לייצור חשמל מגז טבעי, מיטיבה עם הצרכנים ומביאה לעלייה של הרווחה הכלכלית במשק. ”

גם במערכת ‘אשקלנייעס’ נעקוב אחר תוצאות הועדה ונעדכן בכל התפתחות אי”ה ב”נ

The post ח”כ אבי דיכטר מאשקלון מקיים מחר דיון חשוב בנוגע לשימוש בפחם בתחנת הכח – מי לא יהיו בדיון? appeared first on אשקלנייעס.

 מה מעכב את התקנת הפילטרים בתחנת הכוח הפחמית רוטנברג אשקלון שיאפשרו לתושבי הדרום לנשום אוויר נקי ובריא יותר?

תחנות הכוח הפחמיות באשקלון ובחדרה מהוות את המקור הגדול ביותר לזיהום אוויר בישראל.

זיהום אוויר שמשמעותו פליטת מזהמים וחומרים מסוכנים הגורמים לתושבים לנשום אוויר מזוהם שמעלה את שיעור התחלואה והתמותה. ההשלכות הבריאותיות של זיהום האוויר משפיעות על הבריאות והכיס של כולנו.

ההחלטה שכולם אמורים להרוויח ממנה- נדחית באשקלון

בשנת 2010 קיבלה המדינה החלטה: לטפל בזיהום הנפלט מתחנות הכוח הפחמיות באשקלון וחדרה באמצעות התקנת פילטרים (הקרויים סולקנים), שאמורים לסנן חלק ניכר מהזיהום הנפלט לאוויר.

מכיוון שתחנות הכוח הפחמיות הן כאמור מקור זיהום האוויר הגדול במדינת ישראל, מדובר בהחלטה דרמטית שהייתה אמורה להשפיע על בריאות התושבים באזור חדרה ואשקלון.

אך בזמן שהפעולות של ראש עיריית חדרה הובילו להתקנת  2 סולקנים, פילטרים, המאפשרים לתושבים לנשום אוויר נקי יותר, השלמת פרויקט התקנת הסולקנים בתחנת הכוח באשקלון נדחית פעם אחר פעם.

למעשה, הפרויקט נדחה כבר 6 פעמים, כאשר הדחייה האחרונה הזיזה את השלמתו למרץ 2022. איפה ראש עיריית אשקלון? איפה חבר המועצה, שאמורים לדאוג לבריאות הציבור שבחר בהם?

ולא פחות חשוב: איך יתכן שהחלטה כל כך דרמטית, ממנה אמורים ליהנות ברמה הבריאותית והכלכלית כל אזרחי ישראל, נדחית פעם אחר פעם?

מסתבר שלא כולם מרוויחים מההחלטה הזו: עלות התקנת הסולקנים באשקלון מוערכת ב- 1.34 מיליארד שקלים, אותם מבקשת חברת החשמל שהציבור יממן דרך תעריפי החשמל.

רשות החשמל הסכימה שרק חצי מהסכום ימומן בצורה זו, לאורך 25 שנה. המשמעות: נכון לעכשיו, חברת החשמל תצטרך לממן מכיסה את העלות הנותרת.

האם יתכן שכדיי לחסוך לחברת החשמל כמה שקלים כולנו באשקלון נושמים אוויר מזוהם?

The post איך ( שוב ) אשקלון נותרה מאחור? תחנת הכח בחדרה נסגרת ובאשקלון… appeared first on אשקלנייעס.

צוותים של כיבוי והצלה הגיעו לזירה תוך זמן קצר, אולם צוות הכוננות של תחנת הכח כבר הצליח להשתלט על השריפה וצוות לוחמי כב”ה נשאר במקום על מנת לוודא שהכל תקין.

עוד נודע שהשריפה היתה בקומה הראשונה של מבנה מסוע הפחם והצוות במקום שהיה מתורגל ומיומן לאירועים מסוג זה הצליח במהירות להשיג שליטה על השריפה ולכבותה בטרם יתרחש אסון.

נזכיר שלאחרונה גם חברת החשמל בחרה להעתיק את מוקד השירות שלה מהעיר לעיר הסמוכה אשדוד והותירה בעיר את תחנת הכח הממוקמת כאמור מדרום לאשקלון.

The post שריפה בתחנת הכח רוטנברג – הושגה שליטה appeared first on אשקלנייעס.

המפל”ס מציג את פליטות המזהמים של יותר מ-570 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו-כן ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים.

המפל”ס מציג הפחתות בפליטות לאוויר, לרבות במפרץ חיפה, הפחתות בצריכת מזוט, השוואה של פליטות מזהמים מזיקוק דלקים בישראל ובאירופה ועוד. בנוסף לפרסום המפל”ס לשנת 2018 מפרסם המשרד את מצאי הפליטות הארצי לאוויר לשנת 2018. המצאי העדכני רחב יותר וכולל בנוסף למידע שפורסם בעבר גם פליטות של מתכות החשודות או מוכרות כמסרטנות (קדמיום, כספית, ניקל, ארסן, עופרת) וחומרים נוספים (אמוניה ובנזו-א-פירן). המצאי כולל גם פליטות ממקורות שלא חושבו בעבר: תחבורה ימית, רכבות, צמ”ה, שריפות מסוגים שונים (פסולת עירונית, חקלאית, עץ לחימום ביתי בקמינים, פחמי עץ) גידול בע”ח (רפתות לולים ועוד).

כמדי שנה, המפל”ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת מהמפעלים הגדולים בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל”ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. במקביל, המפל”ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל. הוא מנגיש מידע לציבור ולארגונים הסביבתיים על פליטות מזהמים ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים, כך שמתקבלת תמונה מפורטת על הזיהום בסביבה. בנוסף, מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה (PRTR), השוואה בין המדינות מתאפשרת בקלות.

סיכום מגמות עיקריות של פליטות לאוויר במפל”ס 2018:

	2018 ביחס ל-2017		מגמה מ-2012
פליטות לאוויר	שגרה	סה”כ כולל תקלות	שגרה	סה”כ כולל תקלות
תחמוצות חנקן	-6%	-6%	-53%	-53%
תחמוצות גופרית	-19%	-20%	-70%	-70%
חלקיקי PM10	-6%	-0.5%	-57%	-54%
תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC	-12%	-4%	-4%	+2%
חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם	-4%	+28% (בגלל השריפות)	-8%	+22%
פחמן דו חמצני	-0.1%	-0.01%	-19%	-19%

סיכום שאר מגמות עיקריות במפל”ס 2018:

	2018 ביחס ל-2017	מגמה מ-2012
צריכת מזוט	-13%	-83%
צריכת גז טבעי	+17%	+123%
כמות פליטות בעת תקלות לאוויר, לים, לנחל, לקרקע	+629%	+3,840%
אחוז מחזור פסולת מעורבת מתחנות מעבר	+0%	+8.5% (מ 2014)
כמות פסולת בניין מטופלת בתחנות מעבר	-3%	+169% (מ 2014)

הרחבה:

פליטות לאוויר: בפליטות השגרתיות לאוויר בשנת 2018 חלו הפחתות של 4% עד 19%. מדי שנה, מתרחשות תקלות ושריפות במפעלים המדווחים למפל”ס, לרבות במטמנות. בדרך-כלל, מדובר בשריפות קטנות או בבעירות פנימיות נקודתיות במטמנות שאינן משפיעות באופן דרמטי על תמונת המצב השנתית. ואולם, בשנת 2018 התרחשו שלושה אירועי שריפות משמעותיים:

• במטמנת אפעה החלה שריפה ב-31 באוגוסט 2018 ונמשכה כשלושה ימים. הגורם לשריפה לפי דיווח המטמנה הוא פיצוץ מצבר ולפי ההערכות נשרפה פסולת עירונית מעורבת בהיקף של 12 אלף טון.
• במטמנת דודאים (בני שמעון) התרחשה שריפה ב-4 בנובמבר 2018 שהחלה, לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, בשל תפעול לקוי ונמשכה מספר שעות. ההערכה היא כי נשרפה באירוע זה פסולת עירונית מעורבת בהיקף של 4 אלף טון.
• במטמנת ירוחם נחשפו בחודשיים האחרונים של 2018 בעירות פנימיות נרחבות ומתמשכות, שהחלו להערכת המשרד כתוצאה מתפעול לקוי. הערכת כמות הפסולת היבשה (לא מעורבת) שנשרפה בשנת 2018 היא 17,200 טון.

הפליטות לאוויר מהשריפות במטמנות אפעה ודודאים גרמו לעלייה בפליטות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם, של 28%. כלל שריפות הפסולת (במטמנות אפעה ודודאים: שריפת פסולת צמחית חקלאית, שריפת פסולת עירונית מעורבת) תרמו בשנת 2018 ל-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר. שריפות אלו, בתוספת השריפה במטמנת ירוחם, גרמו לכך שההפחתה בחלקיקי PM10 היתה 0.5% בלבד; בתרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC חלה ירידה של 4% בלבד; וכן בחומרים מזהמים נוספים.

נתוני המפל”ס מחזקים את חשיבות מדיניות המשרד לצמצום היקף ההטמנה של פסולת בישראל והגדלת שיעורי המיחזור והשבת האנרגיה מפסולת. המשרד להגנת הסביבה פועל בהתאם לאסטרטגיית הפסולת החדשה, שתוביל לצמצום משמעותי של שיעור ההטמנה בישראל מכ-80% כיום ל-26% בשנת 2030. לצמצום ההטמנה תהיה השפעה משמעותית על פרמטרים סביבתיים רבים במיוחד על איכות האוויר, ומניעת אירועים של בעירת מטמנות.

לאור ההיקף המשמעותי של הזיהום, החל המשרד להגנת הסביבה לנקוט בהליכי אכיפה כנגד מטמנות דודאים ואפעה, ונציגיהן מוזמנים לשימועים שייערכו במשרדי מחוז דרום.

במקביל, בעקבות דרישת המשרד להגנת הסביבה עקב התנהלות הלקויה של הקבלן אשר הפעיל אתר הפסולת היבשה בירוחם, החליטה המועצה המקומית ירוחם על סגירת אתר הפסולת לצמיתות. המועצה עסוקה כיום בכיבוין של הבערות טרם שיקום השטח, והמשרד מסייע תקציבית בסכום של מעל 8 מיליון שקל לצורך הסרת המפגע, ואף תיקן לשם כך החלטת ממשלה.

יצוין, כי בחודש שעבר התרחשה שריפה נוספת גדולה בדודאים בהיקף קטן יותר, היא צפויה לבוא לידי ביטוי במפל”ס הבא, שיפורסם בעוד שנה. מפעילי האתר זומנו לשימוע גם כנגד אירוע זה.

אירועים משמעותיים אלה השפיעו לרעה על התוצאה הסופית ומגמת השיפור לאורך השנים. ללא הפליטות המשמעותיות משריפות אלו, המפל”ס מציג הפחתות ניכרות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בשיעורים של 4%-19% בשנת 2018. כאשר בוחנים את ההפחתות בין השנים 2012 ל-2018 מתקבלות הפחתות משמעותיות עוד יותר, של עד 70%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן בשל הגברת השימוש בגז טבעי וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.

אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלה לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שבהן עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית. יש לציין שפליטות עופרת וכספית לנפש בישראל נמוכות מהפליטות ב-EU15 ב-83% וב-51% בהתאמה.

הנתונים המלאים: כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל”ס בשנת 2018 גבוהה ב-28% מהכמות שדווחה בשנת 2017, בשל אירועי השריפות במטמנות אפעה ודודאים. כמות הפליטה השגרתית, ללא אירועי השריפה אך כולל אסדות הגז שבמרחב הימי, פחתה ב-4% בשנת 2018 ובמצטבר משנת 2012 ב-8%. כמות הפליטה ללא אירועי השריפה וללא אסדות הגז הטבעי שבמרחב הימי פחתה גם היא ב-4% בשנת 2018 ובמצטבר משנת 2012 ב-46%. כמות הפליטה מענפים הנדרשים בהיתר פליטה לאוויר פחתה בשנת 2018 ב-6% ובמצטבר משנת 2012 ב-78%.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) למפל”ס (ללא פליטות מהשריפות במטמנות ומאסדות הגז הטבעי) פחתה ב-12% בשנת 2018 ופחתה במצטבר ב-21% משנת 2012. כמות הפליטה מענפים הנדרשים בהיתר פליטה לאויר פחתה ב-15% בשנת 2018 ביחס לשנה שקדמה לה, וב-38% במצטבר משנת 2012. ההפחתה בפליטת NMVOC בשנת 2018 נובעת בעיקר מהפחתה של כ-400 טון במפעל מעבדות שרון מאזור התעשייה עד הלום שבאשדוד, לאחר יישום דרישות הפחתה של המשרד להגנת הסביבה.

פליטות מבתי זיקוק: השוואת פליטות מבתי הזיקוק בישראל עם בתי זיקוק באירופה, בנרמול לפי כמות זיקוק נפט גולמי, מעידה על תמונת המצב הבאה: פליטות תחמוצות חנקן בישראל דומות לממוצע באירופה; פליטות תחמוצות גופרית נמוכות ביחס לפליטות באירופה; ופליטות NMVOC ובנזן בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות שנבדקו.

מפרץ חיפה: במפרץ חיפה חלו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 45% עד 81% משנת 2012. בשנת 2018 לבדה התרחשו הפחתות של 10% עד 45% – כולל הפחתה של 23% בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) בשל סגירת חיפה כימיקלים וכן לאור הפחתות שבוצעו בשמן תעשיות בשמנים ובגדיב. במפרץ חיפה התרחשה עלייה של 16% בפליטות תחמוצות גופרית בשל עלייה בהיקף פעילות בשמן תעשיות שמנים ועלייה של 12% בפליטות בז”ן.

פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר במפרץ חיפה פחתה בשנת 2018 ב-45%, בעיקר בגלל השבתת מפעל שמנים בסיסיים חיפה של בז”ן, ופחתה ב 81% במצטבר משנת 2012.

פליטות בתקלות: המפל”ס כולל מידע על פליטות בתקלות. בשנת 2018 התרחשו שלושה אירועי שריפה גדולים במטמנות שהביאו לעליה של 629% בכמות הפליטה בתקלות במפל”ס בהשוואה לשנה הקודמת. בשנת 2018 דיווחו למפל”ס 83 מפעלים על פליטה בתקלה, שהם כ-15% מכלל המדווחים למפל”ס.

הפחתה בצריכת מזוט ועליה בצריכת גז טבעי: מספר מדווחי המפל”ס שהם צרכני מזוט פחת ב-23% בין השנים 2012 ל-2018 (מ-102 ל-79 מפעלים). כמות צריכת המזוט של מדווחי המפל”ס פחתה ב-83% בתקופה זו. כמות צריכת המזוט של מדווחי המפל”ס פחתה ב-13% בשנת 2018.

מספר מדווחי המפל”ס הצורכים גז טבעי עלה ב-113% בין השנים 2012 ל-2018 (מ-24 ל -51 מפעלים). כמות צריכת גז טבעי של מדווחי המפל”ס עלתה ב-123% בתקופה זו. כמות צריכת גז טבעי של מדווחי המפל”ס עלתה ב-17% בשנת 2018.

הזרמות לבריכות אידוי: בישראל פועלות 48 בריכות אידוי המשמשות כפתרון קצה לשפכי תעשייה. השפכים בבריכות אלה אינם מוזרמים לסביבה וברוב המקרים נמצאים בשטחי המפעלים (ונכללים ברגולציה של המפעלים), ולפיכך ההזרמות אל הבריכות לא מדווחות למפל”ס. כיוון שהברכות מהוות סיכון סביבתי פוטנציאלי, המשרד להגנת הסביבה ערך לראשונה מצאי של כמויות הזרמות מזהמים בשפכי תעשייה לבריכות האידוי. השוואת ממצאי המצאי עם כמויות המזהמים בשפכי התעשייה המדווחות למפל”ס, מעלה שרוב הכמות במזהמים רבים בשפכי התעשייה של מפעלי המפל”ס, מוזרמת לבריכות האידוי בשטח המפעל ולפיכך כלל לא מדווחת למפל”ס.

פרסום מצאי פליטות לאוויר 2018:

בנוסף לפרסום המפל”ס לשנת 2018 מפרסם המשרד את מצאי הפליטות הארצי לאוויר לשנת 2018. המצאי העדכני רחב יותר וכולל בנוסף למידע שפורסם בעבר גם פליטות של מתכות החשודות או מוכרות כמסרטנות (קדמיום, כספית, ניקל, ארסן, עופרת) וחומרים נוספים (אמוניה ובנזו-א-פירן). המצאי כולל גם פליטות ממקורות שלא חושבו בעבר: תחבורה ימית, רכבות, צמ”ה, שריפות מסוגים שונים (פסולת עירונית, חקלאית, עץ לחימום ביתי, פחמי עץ) גידול בע”ח (רפתות לולים ועוד).

שריפות פסולת (עירונית מעורבת, חקלאית צמחית, ובמטמנות) תורמות 60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם לאוויר, 20% מפליטת חלקיקי PM10 ו-11% מפליטת NMVOC. המצאי מדגיש את חשיבות הטיפול בפסולת ואת הצורך בהפסקת הטמנה במדינת ישראל הגורמת לאירועי שריפה, שאין כל סיבה שיתרחשו ויסכנו את הציבור.

בכל הקשור לפסולת בניין, בכוונת המשרד להמשיך בכנסת הקרובה לקדם את חוק פסולת הבניין שהעביר בכנסת שעברה בקריאה ראשונה, מתוך מטרה להביא לשינוי משמעותי בשוק, שכיום סובל מפעילות פיראטית ועבריינית משמעותית. המשרד אף מתכוון להעביר תקנות לפסולת חקלאית שטיוטה שלהן פורסמה. בכל הקשור לפסולת גושית, חלק עיקרי בבעיה היא של רשויות אשר מערך הפסולת שלהן אינו עובד כראוי, ולכן פסולת מוצאת את דרכה אל השטחים הפתוחים ונשרפת. המשרד להגנת הסביבה יבצע הסדרה, בסיוע משרד הפנים, באשר לסמכויות שניתן להפעיל במקרים אלו.

התחבורה לסוגיה (כבישית, רכבות, צמ”ה וכלי שיט בנמלים) תורמת 44% לפליטת תחמוצות חנקן לאוויר, 33% לפליטת חלקיקי PM10, 21% לפליטת NMVOC, 21% לפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה שהמשרד מוביל, תביא להפחתה של 30% מפליטות החלקיקים מכלי-רכב. כלי שיט בנמלים תורמים 77% לפליטת מתכות חשודות או מוכרות כמסרטנות.

שריפת עץ לחימום ביתי בקמינים תורמת 8% מפליטת חלקיקי PM10, 10% מפליטת חלקיקי PM2.5, ובחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים: 7% מפליטת בנזן, 5% מפליטת קדמיום, 4% מפליטת עופרת ו 21% מפליטת בנזו-א-פירן. יש להדגיש שפליטה זו מתרחשת בתוך סביבת המגורים והסמכות בנושא זה נמצאת בידי הרשויות המקומיות.

The post המשרד להגנת הסביבה: בין המזהמים בישראל – תחנת הכח אשקלון appeared first on אשקלנייעס.