מאת: עורך דין איל כהן
כאשר אנשים מן הישוב חושבים על תאונת עבודה הם מתארים אירוע תאונתי, נפילה, חבלה או אירוע מכונן בגינו נגרמת פגיעה. סביר להניח שהם יתארו נפילה מסולם שבגינה נגרמו שברים או חבלה כזו או אחרת, זה יכול להיות משור שבלי משים עלול העובד להיחתך ממנו, מכונה חשמלית שעקב תקלה פגעה במפעילה, נפילה של כלי כזה או אחר על איבר מסוים בגוף ועוד. ביצוע עבודה יום יומית חוזרת על עצמה אשר גורמת בכל פעם לפגיעה זעירה, אשר בסופה גורמת לפגיעה קשה ואף לנכויות אינה מצטיירת בעיני הרוב כפגיעה המאפשרת הגשת תביעה לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה – אך מדובר בטעות נפוצה וחבל שכך שכן המציאות שונה לחלוטין. עובדים אשר סובלים מפגיעות שהלכו ונצברו במהלך השנים זכאים להכרה בביטוח לאומי.
כך למשל עובד אשר עשה שימוש יום יומי במקדחה, או מסובב ברגים במרבית יום עבודתו, יכול להגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי אם תיגרם לו פגיעה בידיו. פגיעה זו למעשה נגרמת באופן איטי וממושך ובכל יום ויום בו הוא מבצע עבודתו הפגיעה הולכת ומתעצמת.
נהוג להשוות פגיעה זו לטיפות מים המטפטפות על סלע עד אשר ברבות הזמן הן גורמת לשחיקת הסלע, כמובן שהטיפות הראשונות לא ממש משפיעות על הסלע החזק, אבל טיפה ועוד טיפה במשך זמן רב יגרמו לשחיקה לא פשוטה .כך בדיוק, הסיבוב היום יומי, הרעד ביד היום יומי, הרעש בחזק באוזניו של העובד באופן יום יומי כולם יכולים לגרום במשך הזמן והשנים לנזקים רבים לעובד.
ברם, דווקא עובדים ונפגעים אלה, כאשר הם מתחילים לסבול מן הפגיעה אינם מודעים לזכויות שלהם. אותם עובדים בעיקר אינם מודעים לכך שבהתאם לעקרון המיקרוטראומה, הם זכאים לפנות לביטוח הלאומי במחלקת נפגעי תואנת עבודה ולקבל את זכויותיהם, בדומה לכל נפגע עבודה אחר. מצב זה יוצר מצב שנפגעי עבודה רבים פשוט אינם מקבלים את המגיע להם, ולעיתים מגיע להם לא מעט שכן בייעוץ משפטי נכון הם יכולים לקבל פיצוי הולם.
כך למשל שותפי עו"ד אבי קריסי ואנוכי ייצגנו עובד במוסך אשר במהלך יום עבודה פותח עשרות ומאות של ברגים . אותו עובד נפגע בשורש כף היד בשתי הידיים, המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה. הגשנו תביעה לבית הדין לעבודה והוכחנו בין השאר באמצעות צילומים כי בחלק הארי של יום העבודה, האיש עסק בסגירה ופתיחה של ברגים. הקביעה הוכרה והאיש קיבל אחוזי נכות , בנוסף לפיצוי של למעלה מ300 אלף שקלים.
דוגמא נוספת היא רצף שפנה למשרדנו לקבלת ייצוג משפטי. מטבע עבודתו שנים רבות האיש עבד כשהוא יושב על ברכיו. במשך השנים הוא החל לסבול מפגיעות ברגליים ומצליעה ,התביעה שהגשנו הוכרה והוא קיבל קרוב ל100 אלף שקלים.
דוגמא נוספת שיכולה להסביר מצוין את נושא המיקרוטראומה היא נושא השמיעה. בסוגיה זו ישנם רבים אשר עלולים להיפגע לאט ובהדרגה ברמת השמיעה שלהם כתוצאה ישירה מרעש במקום עבודתם. רבים מהם עלולים לחשוב כי כלל לא מדובר בפגיעה ישירה כתוצאה עבודה אלא אולי הזדקנות או סיבות כאלו ואחרות מהוות את הסיבות העיקריות לפגיעה .
בתיק נוסף יצגנו אדם שעבד שנים רבות במקום עבודה בו הופעלו מכונות ברעש חזק במיוחד. עם השנים שמיעתו נפגעה. בנוסף לכך הוא החל לסבול מצפצוף טורדני באוזניים. לאחר לא מעט מאבקים המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, נקבעו לו נכויות והוא קיבל למעלה מ140 אלף שקל. בנוסף הגשנו תביעה נגד מקום עבודתו כיוון שהמעביד אשם בכך שהפר את תקנות הרעש והמעביד שילם לאותו עובד כ140 אלף שקלים נוספים.
בשני תיקים נוספים, לקוחותינו סבלו מפגיעות בגב התחתון כתוצאה מפגיעות של מיקרוטראומה. במקרה הראשון דובר על אדם אשר שנים רבות עבד בנהיגה על מחפרון (בובקט ), במהלך השנים עקב התנועות הרבות והתזוזות הוא החל לסבות בכאבים בגב התחתון. תבענו בשמו פיצוי והוא זכה לפיצוי של קרוב למאה אלף שקלים. מאותה תופעה בדיוק סבל גם נהג הסעות אותו ייצגנו והאיש זכה לפיצוי הולם של עשרות אלפי שקלים כתוצאה מאותה פגיעה.
יצוין כי אחד הנושאים השנויים במחלוקת בסוגיה זו, הוא המועד שבו התחיל להתגבש הנזק לנפגע. החשוב הוא כי צריך לנסות ולשכנע, כי הנזק עצמו נגרם במהלך שנות עבודה רבות, אך גרימת הנזק המוחלט נגרם במהלך השנה שלפני הגשת התביעה לביטוח הלאומי. שכן ככל שיסתבר ככל שהנזק נגרם מוקדם יותר משמע שהתביעה הוגשה באיחור ולכן גובה הפיצוי הינו נמוך יותר.
הכותב הינו שותף במשרד עורכי הדין כהן-קריסי רחוב כצנלסון 13 אשקלון טלפון 08-6720900
