יין ורוטב דגים – באשקלון נחשפו עדויות להעדפות הקולינריות של הרומאים לפני 2000 שנה 

בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות בדרום אשקלון לפני הקמת פארק אקו–ספורט, התגלה אזור תעשייה קדום שחושף: התפריט הרומי הגיע גם אל השולחן הארץ ישראלי 

מהודעה שפרסמה הבוקר רשות העתיקות עולה כי המטבח הרומי שהתשכלל כיום לפיצות ולזניות, כלל בעבר יין ורטבי דגים, כפי שמובא בגמרא.

החפירה של רשות העתיקות באשקלון חשפה גתות לייצור יין ומתקנים עתיקים נדירים להכנת ציר הדגים, שהיה פופולארי מאוד, אך הכנתו היתה כרוכה בריחות עזים וברשות העתיקות עוד הודיעו שביום ראשון הבא, א' חנוכה, תפתח רשות העתיקות את החפירה לביקור הציבור ללא תשלום

בריכות להכנת רוטב דגים (גֶארום), מהיחידות הידועות במזרח אגן הים התיכון, נחשפו לאחרונה בחפירות רשות העתיקות באשקלון.

החפירות, שנערכות במימון עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון לפני הקמת פארק אקו–ספורט, חשפו עדויות להעדפות הקולינריות של  הרומים והביזנטים שישבו כאן לפני 2000 שנה. בחפירה השתתפו בני גרעין נחל מקיבוץ יד מרדכי ותלמידי בי"ס מקיף ו' באשקלון, ששטח החפירה מצוי ממש מאחוריו.

לדברי ד"ר טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, "הרבה לפני הרוטב של הפסטה והפיצה, המטבח של הרומאים הקדומים התבסס על ציר דגים: מקורות היסטוריים מספרים על ייצור רוטב הדגים המיוחד, ששימש תבלין בסיסי למאכלים בתקופה הרומית והביזנטית בכל אגן הים התיכון.

מספרים שהצחנה שהיתה כרוכה בהכנתו הרחיקה את אזורי הייצור שלו לשולי היישובים, ואכן, גם במקרה זה, נמצאו המתקנים במרחק של כ-2 ק"מ מאשקלון העתיקה".

לדברי אריקסון–גיני, "זו תגלית נדירה באזורנו. מוכרים רק מתקנים בודדים מסוג זה במזרח אגן הים התיכון. הכתובים אף מספרים שהיה גארום יהודי כשר. חשיפתו של מתקן כזה באשקלון מעידה על כך שהטעם הרומאי נדד לרחבי האמפריה לא רק בפריטי הלבוש, אלא גם בהרגלי האוכל".

עם השנים ננטש האתר הרומי, אך התנאים הטובים שמציע האזור לגידול ענבים איכותיים ליין נותרו בעינם, ובמאה ה-5 לספירה, בתקופה הביזנטית, החל לפעול במקום מנזר שנראה כי התפרנס מתעשיה זו; במקום נבנו 3 גתות ובית עבודה זרה שכמובן לא שרד, אך פריטים מתוכו, כגון פריטי שיש מעוצבים וחלקי פסיפס שעיטרו אותו, נמצאו באתר. לא רחוק מהגתות נחשפו גם שרידי בית יוצר ענק לקנקני חרס, אשר שימשו לשיווק היין. נראה כי היין שווק לייצוא. 

לדברי ד"ר אריקסון–גיני: "האתר, ששימש כאזור תעשייה לאורך מספר תקופות, ננטש שוב לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה, ולאחר מכן התיישבו במקום משפחות נוודים – ככל הנראה באוהלים, ואלה פרקו את חלקי האתר השונים ומכרו את החלקים העתיקים כחומרים לבנייה בעבור כסף." עדויות לפעילות זו נמצאה בבורות האיגום של הגתות אשר הפכו לבורות אשפה, ובהם כמות גדולה של עצמות חיות גדולות, כגון חמורים וגמלים. 

החפירה, במימון החברה הכלכלית אשקלון מתקיימת לקראת הקמת פארק אקו–ספורט גדול ובו מתוכננים בריכה מלאכותית, אצטדיון ומתקנים נוספים לרווחת התושבים.

ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, בירך על הממצאים החשובים והוסיף: "אשקלון היא אחת הערים הקדומות בעולם, ומפעם לפעם אנחנו מקבלים הוכחה לכך. המדובר על חשיפה באחת השכונות החדשות והיפות בעיר, דבר שיוצר שילוב מיוחד בין העבר העשיר של העיר לבין ההווה המתפתח והעתיד המתקדם שלה".

ביום א', נר ראשון של חנוכה, תפתח רשות העתיקות את החפירה לביקור הציבור ללא תשלום בשעות 12:30-16:30. מיקום החפירה: מאחורי בי"ס מקיף ו', אשקלון. פרטים בדף הפייסבוק "רשות העתיקות – לגעת בעבר".