ידעתם שהיא חיה בינינו באשקלון? מרתק! זהבה רבנו חומה – גיבורת ישראל האמיצה והצנועה – סיפור החיים המדהים של תושבת אשקלון שנפטרה בגיל 88

זהבה רבנו חומה, אשת חינוך ותיקה מאשקלון מוכרת לרבים כמורה זהבה וכאישה טובת לב אך לא יודעים הרבה על עברה המסתורי של זהבה, שכבר בגיל 14 היתה לוחמת באצ"ל, ישבה בכלא הבריטי לאחר פעולה בה סיכנה את נפשה למען עם ישראל ובפעילות אחרת אף הצליחה להחדיר עם עוד 2 צעירות שופר לכותל המערבי, בזמן בו זה היה אסור.

טלי טאטיקה, ביתה של גב' זהבה רבנו חומה, הואילה להסכים לבקשת מערכת 'אשקלנייעס' ולכתוב טור אישי בו היא מספרת את סיפור חייה של אימה, שבזכותה ובזכות נשים צדקניות נוספות, ניצלו חייהם של יהודים רבים וארץ ישראל חזרה לעם ישראל לאחר שנים רבות.

הנה לפניכם הסיפור המלא, לא נגענו; מרתק:

" ביום חמישי י"ז בכסלו אמי מורתי היקרה זהבה (דורה) בת שרה ופנחס רבנו הלכה לעולמה בגיל 88. אישה זקופת קומה, עשויה לבלי חת טובת לב ומראה.

זהבה ז"ל הייתה פייטרית אמיצה שלחמה באצ"ל מגיל צעיר ואף ישבה בכלא הבריטי בהיותה בת 14 בלבד. הבריטים שתפסו עצירה צעירה היו בטוחים שהם ישיגו ממנה את כל האינפורמציה בקלות.

הם ניסו מגוון טקטיקות כדי לדלות ממנה מידע לגבי המפקדת שלה ולגבי חברי ארגון נוספים אך היא ידעה לא למעוד בלשונה ולמרות כל הניסיונות לא צלח בידם לדלות ממנה שביב מידע. זהבה מצידה פתחה בשביתת רעב בתגובה לניסיונות החקירה.

היא אמרה בנחישות "אתם סתם מחזיקים אותי פה אני לא יודעת כלום ואני שובתת רעב עד שתוציאו אותי מכאן" הבריטים לא ידעו כיצד לנהוג מול העצירה הצעירה ולאחר כשבוע לא נותר בידיהם אלא לשחררה.

בהיותה בת 11 עזרה להבריח שופר לכותל ביום כיפור. הייתה שמירה קפדנית על באי הכותל כדי למנוע הברחת שופר. הבריטים לא חשדו כלל למראה אישה "הרה" מלווה בשתי "בנותיה" לצידה המלטפות את בטנה {זהבה וחברתה (מלכה צלניקר) השופר הוחבא בתוך כרית שהוסתרה מתחת לחולצה כ"הריון"}.

למורת רוחם של הבריטים המופתעים נשמעה תקיעת שופר בתום תפילת הנעילה הבריטים לא הבינו איך חמק השופר מתחת לעיניהם.
זהבה הבריחה בגפה דרך מעבר צר אוכל ללוחמים (הייתה מאוד רזה ואתלטית). בהמשך העבירה תחמושת וכלי מלחמה ללוחמים כדי שיעלה בידם לבצע פעולות גרילה נגד הבריטים.

זהבה התנדבה להיות עוזרת לגננת במעברה בתלפיות. זו הייתה תקופה של חוסר אמון בגלל שהיו חוטפים תינוקות וההורים חששו לשלוח את ילדיהם לגן (פרשת ילדי תימן) אמי עברה מצריף לצריף ודיברה אל ליבם של ההורים שישלחו את ילדיהם לגן. הם אמרו שהם מוכנים לשלוח רק אם היא תהיה שם ותשמור על ילדיהם וכך היה.

היא אספה את הילדים וליוותה אותם לגן .היה מאוד אכפת לה וכשהיו ילדים שנדבקו בכינים היא דאגה לאחר שעות העבודה לרחוץ את ראשיהם ולסרק אותם במסרק סמיך. (היא אמרה שהיא לא יכלה לסבול לראות כשילד מתגרד)ההורים אהבו אותה וקראו לה "המלאכית בלבן".

כשהמפקחת הגיעה לגן לביקור פתע היא ראתה את כל הילדים סביב אמי והייתה בטוחה שהיא הגננת. אמי הסבירה לה שהיא רק עוזרת לגננת והיא לא יכולה להוסיף עוד שעות בהתנדבות כיוון שהיא צריכה לעזור לאמה בבית. המפקחת כל כך התרשמה ואמרה לה מעכשיו את הגננת ובתשלום מלא.

זהבה התגייסה לנח"ל בכפר ויתקין . (שם פגשה את אבי ז"ל) בהיותה ספורטאית מצטיינת השתתפה במסגרת הצבא במכביה השלישית בטיפוס על חבל. עבדה רוב חייה כמורה באשקלון בבית ספר חבצלת ובבית ספר בן צבי (כיתות א'-ד, מורה בכירה לחינוך מיוחד).
אמא לשישה סבתא לשנים עשר וסבתא רבא לשני נינים, מתגעגעת אליה ולעצותיה החכמות.
יהי זכרה ברוך."

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן