הלכה יומית לע״נ חיים לוגסי ז״ל בן רחל, לע״נ סול בת חנינה ולע״נ פנחסמיכלאשוילי ז״ל .

כל השונה הלכות בכל יום לע״נ חיים ז״ל בן רחל , לע״נ סול בת חנינה ולע״נ פנחס מיכלאשוילי ז״ל . לעילוי נשמת שרה בת יזהר ולרפואת יוסף חיים בן סימה, בתושח"י

מהלכות לשון הרע

איסור לשון הרע הוא בין אם היא מספר עליו בפיו ממש או שהוא כותב עליו דבר זה במכתבו, בין אם מספר עליו בדרך רמז.

מהלכות שבת

מלאכת דש

אם היו הרבה אשכולות ענבים אחד על גבי השני וזב מהם מיץ, אסור לשתותו בשבת, שמא יבוא לסוחטם בידו ממש. אבל מיץ הזב משאר פירות – אם הם מיועדים לסחיטה, אסור לשתותו אבל אם הם מיועדים לאכילה, מותר לשתותו.

לדוגמא, החותך תפוזים בצלחת, מותר לשתות את המיץ כיוון שהתפוז מיועד לאכילה ולא לסחיטה.

הלכות הנהגת הבוקר

מא. נהגו לכתוב פסוק שויתי ה' וגו' על עמוד השליח הצבור, ואין בזה איסור. ומה שנהגו בכמה קהלות בימי החגים, לתלות על כתלי בית הכנסת פסוקים, כמו ביום הכפורים "כי קדוש היום לאלהינו" או "כי ביום הזה יכפר עליכם וגו"', והוא מנהג קבוע מאבותיהם נוחי נפש, אף שיש להם על מה לסמוך, מכל מקום לכתחלה יש להורות שלא לעשות. ואם הדבר נעשה על ידי צילום אין בזה חשש. ואותם הכותבים על קופות של צדקה "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", וכיו"ב, אין למחות בידם. וכן מה שכותבים הפסוק או בשער בית הכנסת "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". או "מה טובו אהליך", או "פתחו שערים", ופסוק "וירא ויאמר מה נורא", וגם "למנצח בנגינות מזמור שיר" בצורת המנורה, ומסביב לה פסוקי תורה ונביאים, וכן בשטרי הכתובה כותבים פסוקים לסימן טוב והצלחה, בכל אלה אין לבטל המנהג. [ילקוט יוסף השכמת הבוקר תשס"ד עמ' קמב].