מה קורה בעיר אשקלון לאחרונה?
להורים ישנה חשיבות עצומה בחינוך ילדיהם ובבניית עתידם. הם משקיעים זמן ומשאבים כדי להעניק לילדים ערכים, השכלה ותחושת ביטחון, מתוך שאיפה להכין אותם לחיים בוגרים ומוצלחים. מעבר לכך, הורים רבים רואים בחינוך כלי ליצירת חברה טובה יותר ומאמינים שיש להם תפקיד משמעותי בעיצוב אופיו של הדור הבא. כחלק מהדאגה שלהם, ההורים מקפידים גם לשמור על אווירה נקייה וטהורה עבור ילדיהם, בין אם בבית, בבית הספר או בזמן שהם משחקים עם חברים במגרש המשחקים וברחובות.
אחרי החשיפה הבוקר של ההתעללות בילדים בגן באשקלון מסתבר שיש עוד מקרים שדורשים בדחיפות את תשומת ליבם של ההורים ברחבי העיר, והפעם אנו מביאים בפניכם מקרה הזוי בנאות אשקלון אליו נחשפים ילדים ונוער במהלך היום באין מפריע כלל וכלל.
נאות אשקלון: מודעות הזויות ברחובות בעד האוייבים ונגד ישראל
בעקבות המלחמה שנפתחה נגד ישראל במקרי זוועה נוראיים בדרום הארץ, שבהם נרצחו מאות יהודים ונפגעו אלפים נוספים, נראה שכעת, שנה ושלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה, ישנם קולות המביעים תמיכה במחבלים מעזה ומצדיקים את פעולותיהם.
כבר בימים הראשונים של המלחמה, התמלאו הדיווחים באירועים מחרידים של תקיפות על יישובים בדרום הארץ. משפחות שלמות נטבחו, ילדים נחטפו, ורבים נותרו עם פגיעות פיזיות ונפשיות קשות. החברה הישראלית התגייסה אז לתמוך בנפגעים, והייתה תחושת אחדות עמוקה שהובילה למאבק נחוש בטרור.
שינוי בשיח הציבורי
אך כעת, עם חלוף הזמן, נראה שחלק מהציבור מתחיל לשכוח את גודל הזוועה. הפגנות תמיכה במחבלים ברצועת עזה החלו להופיע במוקדים שונים ברחבי הארץ. בין המשתתפים ניתן למצוא שונאי ישראל המניפים דגלים של ארגון הטרור אש"פ, קוראים קריאות בעד המחבלים הערבים ואף מצדיקים את התקיפות האלימות נגד יהודים.
שחר חליוה, תושב אשקלון, מביע את תחושותיו הקשות: "אני מזועזע מהמחשבה שהאנשים שתלו את המדבקות הללו בחרו לקרוא את קריאת תושבי עזה, האוייבים שלנו שמדמים עצמם כמסכנים, אך לא את קריאתם של בני עמם. הם לא שומעים את הזעקה של אלו שנרצחו, נאנסו ונשרפו – ועוד מעשים איומים שאני מעדיף להימנע מלציין.
מי שתלה את המדבקות הללו, פשוט צריך להתבייש בעצמו. אך הבעיה אינה מסתיימת כאן; התלייה של המדבקות היא רק תחילת הדרך. אנשים כאלה, שמביעים תמיכתם בצורה כזו, עלולים לקום עלינו בעתיד ולעשות לנו את אותם הדברים הנוראיים שעשו לנו ב-7.10. זהו הפחד האמיתי."
כאמור, שנה ושלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר חדש. לא רק ההתמודדות עם האיומים הביטחוניים ממשיכה להעסיק את ההנהגה, אלא גם הצורך לשמור על הלכידות החברתית, לנוכח קולות המעוררים מחלוקות חריפות. הזיכרון של הקורבנות ושל הגיבורים שנפגעו באותה תקופה חייב להישאר בליבנו, ולא ניתן לקולות התומכים בטרור להשפיע ולגרום לאסון נוסף.
מקרב לשגרה: השיטה הצבאית שמצילה מטופלים בלניאדו – אפצ'י, צפו בתיעודים שצילם של חליוה ברחבי שכונת נאות אשקלון:
