הצדקת מרים בת אסתר ז"ל, נלב"ע בכח׳ אייר יום ירושלים בגיל צ"ב (92).
מגיל שנתיים התייתמה מאב והתאלמנה לפני 43 שנים בגיל מאוד צעיר והיתה צריכה לגדל את 9 הילדים שלה. אחרי 8 שנים שהתאלמנה נפטר הבן דוד בגיל 26 שנה. גידלה משפחה לתפארת עם המון אהבה ועם חיוך מאוד גדול.
אזכרת החודש התקיימה בבית כנסת ר׳ מאיר בעל הנס, בשכונת עתיקות בעיר. מעל 600 אנשים כבדו אותה באזכרה.
נכדה אמר: "רואים שהיא האכילה הרבה פיות,
והכילה כל אדם ואדם, הבינה לליבותיהם של האנשים, והייתה עמוד התווך במשפחת אלבז. הייתה אמא של כולם".
בית הוריה שהיה ספוג בבית של עובדי ה', בעלי אמונת חכמים, משם שאבה אמונה ובטחון, קדושה צניעות ויראת שמים. זכתה להגיע לארץ הקודש בתקופת העליה יחד עם בעלה וילדיה והשתקעה באשקלון, שם המשיכה יחד עם משפחתה באותה דרך של אהבת תורה ואמונה שהנחילה לילדיה.
סדר יומה החל בשעת בוקר מוקדמת לאחר שנטלה ידיה, היתה מניחה את ידיה על המזוזה בפתח הבית ומתרפקת בתפילות כשרק שפתותיה נעות בתפילה להקב"ה עבור בני משפחתה ועל כל עם ישראל לישועה ורחמים. משם היתה פונה למטבח וניגשת להדליק נרות לכבוד הצדיקים כמו רשב"י רבי מאיר בעל הנס ועוד צדיקים.
משפחתה היו קשורים לרבני ואדמו"רי משפחת אבוחצירא בעוד שהתגוררו במרוקו, אשר זכו לארח בביתם חלק מרבני המשפחה שהיו מגיעים למחוז שלהם.
אהבה וכיבדה מאוד את התלמידי חכמים ואת לומדי התורה, טרחה עבורם והיתה מבשלת מאכלים ושולחת בהזדמנויות שונות. כך ידוע שהיתה מכבדת עד למאוד את אחיינה הגאון רבי מאיר רווח זצ"ל שכיהן כרב בעיר אשקלון כ-40 שנה ובכל הזדמנות היתה מוקירה אותו על כך שהיה רב ותלמיד חכם ואף הוא היה מכבדה בכבוד גדול, וכשנפטר בתשע"ז היתה בצער גדול כל אותה התקופה.
דאגה לחנך את כל ילדיה בחינוך עם ערכים, תורה ומצוות. היתה משקיעה במסירות רבה בילדים ודואגת לכל מחסורם, וכשגדלו ולמדו מחוץ לעיר, היתה נוסעת לבקרם ולעודדם כשבידה סלים עמוסים כל טוב, על מנת שלא יחסר להם מאומה, כך למרות כל הקושי והמאמץ, לא חסכה וכל זה כדי להאהיב את התורה על ילדיה. ואכן זכתה שכולם זרע ברך ה' בדרך של תורה מצוות ואהבת התורה ובעלי אמונת חכמים.
ממעט הכסף שהיה לה, היתה משתדלת לעשות בזה צדקה, לתמוך בתלמידי חכמים ובמוסדות תורה גם כשמצבה הכלכלי לא שפר עליה, נהגה שלא להשיב פנים ריקם. פיה לא היה פוסק מלברך את כל מי שהיה במחיצתה, תמיד החדירה בכולם את האמונה בה' יתברך שהכל נעשה על ידו.
שמחה גדולה היתה לה בעת ששמעה שבנה הגדול יבלחט"א ר' אברהם הי"ו זכה להקים ולבנות בית כנסת ע"ש התנא רבי מאיר בעל הנס בעיר, ובמעמד חנוכת בית הכנסת היתה מבשלת ואופה לכבוד המתפללים בהרגשה כאילו חיתנה את אחד מילדיה, שמחתה גברה יותר כאשר זכתה לרכוש ספר תורה מהודר לע"נ בעלה ר' מסעוד זצ"ל ולהכניסו ברוב עם לבית הכנסת כיאה לכבודה של תורה.
בשלוש שנים האחרונות, חלתה ומצבה ידע עליות ומורדות, למרות הסבל שהיה לה, תמיד כשנשאלה איך מרגישה, היתה עונה "ברוך ה' ותמיד נודה לה' יתברך שלא מחסיר כלום מאתנו". תמיד ילדיה ונכדיה היו סביבה במסירות רבה, לא משו ממיטת חוליה ובמסירות מיוחדת דאגו לכל צורכיה בכל עת.
צה"ל תקף מתחמים צבאיים של ארגון הטרור חמאס
