מהלכות לשון הרע
אסור לבזות ולחרף את המתים ויש תקנה וחרם קדמונים שלא להוציא לעז ושם רע אפילו אם המת עם הארץ וכל שכן אם הוא תלמיד חכם.
מהלכות שבת
כל דבר המונח במשקה וניכר בפני עצמו, לא שייך בו דין בורר כיוון שאין כאן שני המעורבים יחד אלא כל אחד ניכר בפני עצמו.
לכן מיתר להוציא שקית תה מכוס תה או פקק שנפל למשקה וכן זבוב שנפל למשקה וצף למעלה.
סימן ג' – הנהגת בית הכסא
ג. ואמנם המונע עצמו מלהפיח, אינו עובר באיסור בל תשקצו. ולכן מותר להעמיד עצמו מלהפיח במקום שיש שם אנשים, כשהדבר גורם לו בושה, או גורם צער לאחרים. וכן צריך להזהר כשמניח תפילין [וכשהם עליו] שלא יפיח בהם. ואם אינו יכול להעמיד עצמו ומוכרח להפיח, יזיז מעט את התפילין וינתקן ממקומן, ואחר כך יחזירן. [שם עמוד רנה].
