עברנו ואנו עדין עוברים תקופה לא פשוטה בכלל , כששינאת האחים בנינו הולכת וגוברת , כשהמחלוקת בנינו פעורה כמו תהום , אין הנהגה , אין משילות , אין אחריות .
זו ועוד נגיף הקורונה שגרם לנו לאבד קרובים ובני משפחה , תחלואה שנגסה כמעט בכל בית , חוסר אונים ובילבול אחד גדול .
אך הנה אנו נמצאים בפיתחו של חג החירות , חג הפסח ובו נשב סביב השולחן כבני חורין , ששים בבנין עירך , מסובין כבני מלכים ..
יש לנו על מי לסמוך , יש לנו על מי להשען ?
אך עלינו לעשות השתדלות ולבער החמץ שבתוכנו , השינאה שבנו , הנטירה שלא מרפה מאיתנו , לשרוף את החמץ שיש בליבנו ולהחליף באהבת חינם , בנתינה לזולת , בהקשבה לאחר , כך נוכל להיות מאוחדים ומחוברים ?

יהי״ר שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבנין בית מקדשנו ותפארתנו

The post שריפת החמץ הפרטית שלי תשפ״א appeared first on אשקלנייעס.