אירוע אלימות נוסף באשקלון מעורר דאגה: שני נערים, תושבי העיר, הובהלו בסוף השבוע למרכז הרפואי ברזילי כשהם סובלים מפצעי דקירה. אחד מהם אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ילדים, ומצבו מוגדר יציב. חבריהם של הנערים סיפרו כי נאסר עליהם לבקרם בבית החולים, ככל הנראה בשל מעורבותם בקטטה עם נשק קר. חקירת האירוע מתבצעת בתחנת המשטרה באשקלון על ידי חוקרי נוער.

המקרה עצמו הגיע גם לגורמים הרלוונטיים בעיריית אשקלון אולם הוא לא פורסם לידיעת הציבור והסיבה לכך לא ידועה עד לכתיבת שורות אלו. מדובר בנערים המתגוררים בעיר.

עלייה מתמדת באלימות באשקלון

התושבים שפנו למערכת מדווחים על תחושת חוסר ביטחון גוברת בעקבות מקרי אלימות בלתי פוסקים. בחודשים האחרונים הפשיעה בעיר משתוללת, והמשטרה מתקשה להתמודד עם האירועים. מקרה מטריד נוסף התרחש סמוך למכללת אשקלון, כאשר אדם נשלף מתוך רכב והוכה על ידי בני מיעוטים. האירוע תועד והופץ ברשתות החברתיות, אך תגובה מהמשטרה בנושא לא התקבלה, ולא דווח על מעצרים.

חיסולים לא מפוענחים ועימותים אלימים

תושבי שכונת עיר היין מתארים אלימות קשה בין פועלי בניין, במקביל בשנים האחרונות היו באשקלון ניסיונות חיסול ואירועי חיסול בלתי מפוענחים. לדברי התושבים, המקרים הללו אינם זוכים לחשיפה מספקת, והם חשים כי הרשויות אינן נותנות מענה למצב החמור.

קריאה לפעולה

בזמן בו אשקלונים מבוהלים פונים למערכת, הם קוראים לרשויות להחמיר את האכיפה ולפעול בנחישות נגד תופעות הפשיעה. “אי אפשר לחיות ככה,” אמר אחד התושבים. “צריך להחזיר את הביטחון לעיר שלנו.”

לאחר שמצבם של שני הנערים הצעירים השתפר, מהמרכז הרפואי ברזילי אשקלון נמסר כי אחד הנערים שוחרר אתמול ומחלקת טיפול נמרץ ילדים מאושפז נער בן 13 כשמצבו כעת מוגדר יציב וקל.

נזכיר שלאחר תקופה אורכה בה תושבי אשקלון לא קיבלו אפשרות להגשת מענקים וקופחו לרעה מול רשויות בהם ראשי הערים והיישובים פעלו לטובת היישובים, יש מענק המיועד לשכירים ועצמאיים ומאפשר להם לקבל עד 9000 ש”ח בלי קשר למקום המגורים ברחבי הארץ. באתר כיף פורסם המדריך להגשת הבקשה לקבלתו.

The post 2 נערים בגילאי 13 ו 15 מאשקלון נדקרו – לחברים נאסר לבקר אותם appeared first on אשקלנייעס.

בעידן ההתעוררות לבעיית האקולוגיה הגלובלית, כשאנחנו מתחילים להבין ש”בריאות” כוכב הארץ שלנו תלויה בסיכום תהליכים מקומיים נקודתיים, עם הדגש על ההשפעה המכרעת של דרך האכילה שלנו על הסביבה – זה הזמן גם לחדש ולחזק את התובנה של משמעות המיקרו.

האקולוגיה האישית שלנו. להבין מה קורה לנו במפגש עם הסביבה החיצונית – שמש, טמפרטורה, זיהומים, חיידקים אלימים, ופנימה- במפגש עם המזון, השתיה ואוכלוסיית החיידקים שבתוכנו וכיצד התובנה של תזונה, כגורם אקולוגי מוביל, יכולה לתרום לשיפור האיזון האקולוגי שלנו- ולהאיץ תהליכי איזון וריפוי ו/או להאט תהליכי הזדקנות ומחלה.

הסביבה הייתה לפנינו. אנחנו הגחנו מתוך הסביבה ואל הסביבה. היה תוהו ובוהו, הרבה זיהום ורעלים, עולם מתהווה. צורות החיים הראשונות נדרשו קודם כל למנגנוני נטרול רעלים על מנת להחזיק “חיים”. יש לנו את היכולות לנטרל רעלים והשפעות סביבה, רק צריך את כל חומרי המזון כדי להפעיל את מערך נטרול הרעלים מאחר שכל גורם חסר מונע את כשרון האיזון והריפוי של הגוף.

בתודה על חוכמת אבותינו, למדנו גם לקבל את חוכמת הצמחים ובעלי החיים להתמודד עם הסביבה. כך הפך סל המזון שלנו לסל תרופות. נראה שלכל מזון שנכנס לסל הנבחר שלנו יש תכונות “אקולוגיות”: אם זה נגד סכנות קרינת השמש, אם זה נגד סכנות חיידקים עוינים במעי, אם זה נגד רעלים חיצוניים מהסביבה ו/או כאלו שנוצרים בגוף וצריך לנטרל – ואת זה עושים בהצלחה חומרים פעילים מצמחי הבריאות כמו הברוקולי, הבצל והשום הענבים ופירות היער למיניהם, הגזר, הדלעת, העגבנייה ועוד.

בנוסף להם – גם צמחי התבלין, כמו תה ירוק ו”שחור”, קקאו, קפה וכל עשבי המרפא, העלים והתבלינים למיניהם.

תזונה אקולוגית היא עניין של גאוגרפיה. בכל מקום אוכלים את מה שיש, הנגזר ממה שמתאים לסביבה וכך הטבע אמר את שלו. מי שאכל נכון ומתאים – שרד, מי שאכל לא נכון – נכחד. כך התפתח המזון האתני, פרי אבולוציה הדדית של הסביבה והאדם.

ואז “נולד” הכפר הגלובלי והמדע, שפענח עקרונות ביולוגיים אוניברסליים. לרגע היסטורי של עשרות שנים הזנחנו את הדגש על הכללים האקולוגיים. האמנו ששמן דגים צפוני נכון גם בקו המשווה בלי לבדוק, שפאפאיה ומנגו טובים לקוטב – בלי לבדוק ולא התייחסנו לבעיות של ריסוסים, אנטיביוטיקה בשרשרת המזון ולדילול האדמות.

לא היינו מודעים לסכנה שסביבת המזון המודרני – הגירויים, קצב החיים, המזון התעשייתי והסביבה של הפחתת הפעילות הגופנית היום-יומית יביאו להשמנה ומחלותיה.

כדי ליישם את הישגי המדע והתובנות הביולוגיות של השפעות המזון וגורמי הסביבה – הטבעית, התעשייתית והאנושית – חשוב שנחזק מחדש את הגישה של תזונה אקולוגית, ברמות השונות שלה, ונראה את ההקשר הכללי של המזון והתזונה.

באופן טבעי – כל תזונאי.ת/דיאטן.ית קליני.ית חושבים אקולוגיה: במונחים של התאמה לסביבה החיצונית, ועם המהפכה בהבנה של חשיבות חיידקי המעי – המיקרוביום – גדלה התובנה גם לאקולוגיה הפנימית וההכוונה לאכול נכון גם לצרכי עידוד החיידקים הידידותיים המוסיפים כל כך הרבה לבריאותנו – גוף ונפש.

שבוע התזונה והסביבה בא לחגוג את החשיבה האקולוגית על התזונה שלנו – החוצה לסביבה ופנימה לאברי הגוף וחיידקי המעי. שבוע שנועד להדגיש עוד יותר את הפוטנציאל של חשיבה זו, וגם כדי לקדם את היישום שלה במחקר, בתקשורת ובעשיית מוצרי מזון בריאים יותר ולפני הכל – לקדם את החינוך לתזונה נבונה בקהילה ובהשלכותיה לגישה הטיפולית של דיאטנים/ תזונאים.ות קליניים.

The post מי צריך להתאים את עצמו לשני – הסביבה או אנחנו? לפי פרופ’ שפירא התשובה היא חד משמעית appeared first on אשקלנייעס.

בכנס השתתפו חוקרים מהאקדמיה בארץ, שמחקרם עוסק בהיבטים של זמן ומרחב ביחס למוגבלות. המשתתפים מעולם האקדמיה והמקצוע עסקו בהיבטים של מוגבלות הנוגעים לפרט, למשפחה, לקהילה ולחברה בישראל, השילוב בתעסוקה, בצבא ובלימודים באקדמיה.

ד”ר שמעון אוחיון, ממונה תקווה ישראלית במכללה*, פתח את הכנס והתייחס בדבריו גם לנושא שילוב של אנשים עם מוגבלות בהלכה היהודית ואמר: “על אף שבמשך כל הדורות ראינו יחס אמביוולנטי לאדם עם מוגבלות, פעמים היא מכילה ומשלבת ופעמים היא מדירה ומנחיתה אותו, בדורות האחרונים רואים פסיקה המשלבת את הדם עם מוגבלות בכל חיי הקהילה”.

פרופ’ שיר דפנה תקוע – דיקנית הפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון, סיפרה למשל על התאונה הקשה שעברה באסון הרכבת ברבדים לפני 17 שנים והתמודדותה עם מגבלות.

פרופ’ גל מאירי, ממקימי המרכז הלאומי לחקר האוטיזם*, הציג מחקרים חדשים בתחום. הפאנלים שהתקיימו נגעו במורכבות של תהליך ההכלה החינוכי, כאשר את החלק האחרון חתם אילון גולן, המתמודד עם מחלת ניוון שרירים נדירה.

ד”ר מירי קריסי, מנהלת המרכז לנגישות אקדמית, המכללה האקדמית אשקלון, אמרה כי כמרצה וכמנהלת המרכז לנגישות אקדמית, היא הנחשפת מידי יום לסטודנטים עם מוגבלויות במטרה לסייע להם בשילוב מיטבי באקדמיה ובחברה ולכן “זה מרגש להיווכח בכך שההצלחות הקטנות המתרחשות באקדמיה גדלות ומשפיעות גם על החברה כולה”.

איזה ממצאים הצגת בכנס?
“הצגתי מחקר שביצעתי עם חוקרים נוספים בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלויות ובחן את חששותיהם של מעסיקים בהעסקת אנשים עם מוגבלויות ובמסגרתו פיתחנו כלי להערכת גורמים ישירים ועקיפים, הכולל את החששות מפני העסקת אנשים עם מוגבלויות. המחקר מהווה נדבך ראשון בזיהוי ובשינוי הגישה כלפי אוכלוסייה זו במקומות העבודה.

המחקר הצביע על כך שניתן לצמצם את מידת החשש של המעסיקים באמצעות פיתוח סדנאות שתאפשרנה היכרות עם מוגבלויות מסוגים שונים ומתן כלים להתמודדות עם הקשיים הנובעים מהן, להכרת סוגי המוגבלויות השונות, למתן כלים ולהתמודדות איתן; צמצום העמדות השליליות והפחתת דעות קדומות כנגדן, העברת ידע למעסיקים בנוגע לזכויותיהם בקבלת השתתפות כספית מהמדינה ובביצוע התאמות נגישות”.

עוד ציינה ד”ר קריסי כי היא מרגישה שחובתנו המוסרית כחברה היא להסיר את החסמים המקשים על אוכלוסייה זו ולנסות ולהנגיש עבורם את מסע החיים עד כמה שניתן. “כולנו צריכים לזכור כי כל אדם באשר הוא עשוי ביום מן הימים להתמודד עם מגבלה כזו או אחרת, שקופה או גלויה, במעגליו הקרובים או הרחוקים”.

ד”ר יהודית אבולעפיה יו”ר ועדת ההיגוי של פרויקט “תקווה ישראלית” ומרצה בחוג לקרימינולוגיה במכללה: “יום זה עסק בנושא הנגוע בכולנו, קיימות מוגבלויות נראות וכאלו שקופות שיחידים בחברה נדרשים להתמודד עימם. פרויקט תקווה ישראלית כחלק מקבלת האחר והשילוב בין ה’שבטים’ בחברה הישראלית, בשפתו של נשיא מדינת ישראל לשעבר ריבלין. חרט על דגלו גם את קבלת האחר – אדם עם מוגבלויות”.

בסיום הכנס הופיעה להקת “רוח חדשה”, המורכבת מזמרים ומנגנים עם מוגבלויות, שריגשה את הקהל עם שירים ישראלים והביאה לידי ביטוי כישרונות יוצאי דופן.

The post כנס חשוב במכללת אשקלון: מקומם של בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית appeared first on אשקלנייעס.

ממידע שהגיע למערכת עולה כי סטודנטים הלומדים במכללת אשקלון הביעו חשש מפני פיגועים אפשריים במכללת אשקלון שיבוצעו על ידי סטודנטים הערבים.

בעבר הלא רחוק, יצא מחבל ממכללת אשקלון וביצע פיגוע בערד בו נרצח החייל רון קוקיא הי”ד.

בעקבות החשש של הסטודנטים ובתגובה לפניית אשקלנייעס במכללת אשקלון הבינו שלא ניתן לשבת בחיבוק ידיים ומסרו למערכת החדשות של אשקלנייעס: “בעקבות המצב הבטחוני הרגיש הורחב צוות האבטחה בעוד מאבטחים ובנוסף צורף קב”ט חמוש לצד כך, הוחלט לסגור את אחד השערים.

בהתאם למצב, כל כניסה למכללה מותנית בהצגת כרטיס סטודנט בתוקף ובבדיקת תיקים.

כמו כן, לחברות השמירה בכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ אין אישור גורף לנשיאת נשק. נושא שעל המדינה לתקנו מיידית. אנו פנינו לחברת השמירה שלנו במטרה שיחלו בתהליך לאישור קבלת נשק.

אנו סומכים על כוחות הביטחון אך לצד זאת מבצעים את הצעדים הנדרשים על-מנת לשמר ולחזק את תחושת הביטחון של הסטודנטיות והסטודנטים שלנו”.

The post סטודנטים הלומדים במכללת אשקלון הביעו חשש כי ייתכנו פיגועים בתוך המכללה appeared first on אשקלנייעס.

ביוזמה נפלאה של בית חב”ד לסטודנטים, בעוד שבועיים- ליל ראשון של חנוכה, סטודנטים מרחבי אשקלון יתפרסו ברחבי העיר להדלקת חנוכיות בבתי הקשישים.

לצד החנוכיה הבוהקת הם יצפו בהופעה חיה ומרגשת של הזמר שולי רנד במיוחד לכבודם.

מכירים מבוגר שישמח לביקור מרגש? אולי סבתא או השכן ממול..

מלאו את הפרטים בלחיצה כאן והסטודנטים יגיעו אליהם עם חנוכיה והמון שמחה!

מעוניינים להצטרף להתנדבות ורוצים לקחת חלק בכל צורה שהיא? הצטרפו לחב”ד בקמפוס אשקלון – לחצו כאן לשיחה עם הרב שמוליק חדד שליח חבד לקמפוס אשקלון

The post הסטודנטים מאשקלון ישמחו את הקשישים בעיר בחנוכה, רוצים להצטרף? כנסו לפרטים appeared first on אשקלנייעס.

“במרחב ‘עוטף עזה’ שבין אשדוד לשדרות, שבמרכזו אשקלון, שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי לאור המציאות הקשה של חיים תחת אש, חיים כ-750,000 איש ופועלות ארבע מכללות: אשקלון, ספיר, אחווה וסמי שמעון, אך לא פועלת ולו אוניברסיטה מחקרית אחת”, כתב סהר לבנט.

“אוניברסיטה היא מרכיב חוסן חברתי וכלכלי, שהקמתו וקביעת מיקומו מהווה כלי לחיזוק אזורים הנמצאים בסדר העדיפויות הלאומי – כדוגמא הקמת המרכז האוניברסיטאי באריאל”, כתב סהר לבנט, “הקמת אוניברסיטה חשובה לחיזוק הדמוגרפי, התרבותי, הכלכלי והחברתי של המרחב, העומד בחזית העימות מול רצועת עזה, ולהזדמנויות שהאזור מציע לצעירים ולאוכלוסיות חזקות”.

סהר מציע כי: “כל מכללה תהפוך לקמפוס של האוניברסיטה האזורית ותציע תחומי התמחות ייחודיים על בסיס יתרונותיה האקדמיים. ניתן יהיה לייצר סינרגיה אקדמית, שתוביל למצוינות במחקר ובהוראה, לגידול במספר הסטודנטים הכולל, לשיפור באיכויות האקדמיות ובאיכות מערכת החינוך באזור. האוניברסיטה תתנהל בראייה מרחבית אזורית תוך העמקת החיבור לקהילות ולמערכת החינוך, תאפשר מעורבות גדולה ומשפיעה יותר של העולם האקדמי בקרב הקהילות ותנגיש חינוך אקדמי איכותי וגבוה לאוכלוסייה גדולה מאוד, הנדרשת היום להעתיק את מגוריה ואת מרכז הכובד של חייה למטרופולינים בהם פועלות אוניברסיטאות”.

“צעירים שעוזבים את המרחב לטובת לימודים לרוב לא חוזרים והמגמה מחלישה את המרחב ואת חוסנו החברתי לדורות. חוסנו של מרחב דרום שפלת החוף הוא מרכיב דרמטי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. זוהי החזית הדרומית. זוהי חובת הממשלה לפעול לצמצום משמעותי של פערים הקיימים כיום בין המרחב לבין אזור המרכז. בראיה רחוקה יותר, הקמת אוניברסיטה רב-קמפוסית יכולה להפוך לאבן הפינה בהקמת המטרופולין החמישי של ישראל, שבמרכזו אשקלון ואשדוד”.

סהר ציין כי הרעיון תואם את מדיניות המועצה להשכלה גבוהה ותכניות ממשלה אסטרטגיות שהוצגו לאחרונה: “הבנת התרומה של לימודים אקדמיים לחיזוק הקהילה והמרחב משתקפת בהחלטה שאושרה בוועדת הכספים לאחרונה להעביר 250 מיליון שקלים להקמת מעונות סטודנטים ותמיכה בסטודנטים בפריפריה. ראיית המרחב כבסיס למטרופולין חמישי עולה גם מתכנית האב ‘נפת אשקלון’ שהוצגה לאחרונה על ידי משרד השיכון. קידום תוכנית אוניברסיטת אשקלון ועוטף עזה תחזק את אשקלון והמרחב, תיצור מקומות עבודה, תהווה תמריץ לצעירים מהאזור להישאר בו ולצעירים מרחבי הארץ לקבוע בו את ביתם, ותהיה הצהרה לאומית ברורה על איתנות וחשיבות מרחב דרום שפלת החוף. אנו משוכנעים כי הבשילו התנאים לקדם מהלך חשוב זה”, סיכם סהר.

The post האם המכללה באשקלון תהפוך לאוניברסיטה? appeared first on אשקלנייעס.

ממידע שהגיע לידי אשקלנייעס עולה כי מדובר בסטודנט להנדסה רפואית שיצא לעבודה לפרק זמן קצר במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ומעצרו הפתיע את אנשי המכללה שלא ידעו כלל על המעצר, והופתעו לשמוע שתלמיד המכללה חשוד בביצוע הפיגוע הרצחני בו רצחו המחבלים י”ש את החייל רון קוקיה ע”ה.

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אשקלנייעס לחצו כאן: https://chat.whatsapp.com/Gc8CqtXBJKVFKH1zgCo1De

The post המחבל ממכללת אשקלון – פרטים נוספים appeared first on אשקלנייעס.