המשרד להגנת הסביבה פרסם את מרשם הפליטות לסביבה (מפל״ס) לשנת 2024, הכולל דיווחי 560 המפעלים הגדולים בישראל לצד המצאי הארצי של פליטות לאוויר. הדוח מציג מגמות סותרות: לצד המשך צמצום השימוש בפחם והפחתת חלק מהמזהמים, נרשמה עלייה משמעותית בפליטות גזי חממה ובחומרים מסרטנים.

שרת הגנת הסביבה, עידית סילמן, מסרה: “נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2024 ממחישים את ההתקדמות של ישראל בצמצום מזהמים ובריכוז המאמצים באפיקים נכונים, צמצום השימוש בפחם, מעבר לאנרגיות מתחדשות, וחשיפה שקופה של הנתונים לציבור. לצד ההישגים, הדוח מדגיש את האתגרים שנותרו. המשרד ימשיך לפעול בנחישות להגנה על בריאות הציבור והסביבה.”

ירידה בפחם ועלייה בגזי חממה

על פי הנתונים, הפחתת השימוש בפחם יצרה ירידה של 6% עד 13% בפליטות תחמוצות חנקן וגופרית. עם זאת, חלה עלייה של 2% בסך פליטות גזי החממה, בעיקר בשל זינוק חד של 30% בגזי פלואור, המיובאים בהיתר מיוחד בעקבות מלחמת חרבות ברזל לצרכים ביטחוניים והגנה על חיי אדם.

חומרים מסרטנים וחלקיקים נשימים

בשנת 2024 דווח על עלייה של 16% בפליטות חומרים מסרטנים ותרכובות אורגניות נדיפות (NMVOC), בעיקר ממפעלי תעשייה, מטמנות וביו גנרטורים. בין המפעלים הבולטים: סולבר מוצרי חלבון באשדוד, צ.ל.פ תעשיות בנגבה ורותם אמפרט בנגב.
בנוסף, חלה עלייה של עד 29% בחלקיקים נשימים (PM), בעקבות שריפות חורש נרחבות ושינויי חישוב.

עלות כלכלית: 37 מיליארד שקל

הנזק הכלכלי מהשפעות זיהום האוויר נאמד ב־37 מיליארד שקל: ירידה של 2% לעומת 2023. התחבורה אחראית ל־29% מהעלות, ייצור החשמל ל־28% והתעשייה ל־13%. כ־80% מהעלות מיוחסים ל־20 המפעלים הגדולים בישראל.

השפעות עקיפות של המלחמה

מלחמת חרבות ברזל השפיעה גם על תחום הסביבה: נרשמה ירידה של 34% בפליטות מכלי שיט בנמלים, לצד עלייה דרמטית בשריפות חורש, שטחים שנשרפו גדולים פי שלושה לעומת 2022. בענף הבנייה נרשמה האטה חריפה שפגעה בטיפול בפסולת בניין.

המפל״ס, המתפרסם מדי שנה מאז 2012, מאפשר חיפוש לפי מזהמים ומפעלים ואף מציג מידע גיאוגרפי על גבי מפה. המשרד משתמש בו ככלי מרכזי בקביעת מדיניות, בפיקוח ובשקיפות לציבור.

למאגר המידע המלא באתר המשרד להגנת הסביבה.

לקראת החג: מותג יינות כשר חדש מדרום אפריקה נוחת בישראל

The post דו”ח חדש: זיהום האוויר בישראל בעלייה, הנזק עמד על 37 מיליארד שקל appeared first on אשקלנייעס.

יו”ר קצא”א, ארז כלפון, נשא היום (11.3.25) דברים בוועידה הלאומית לאנרגיה 2025 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, שנערכה במלון הילטון בתל אביב. בדבריו מתח כלפון ביקורת חריפה על המשרד להגנת הסביבה, שלדבריו לא הפיק לקחים ממלחמת חרבות ברזל ועלול לגרור את ישראל למשבר אנרגיה נוסף.

• כלפון אמר בוועידה: “אין מחלוקת כי מתקן קצא”א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני, ואני קורא למשרד רה”מ, משרדי הביטחון, האנרגיה, האוצר והמל”ל לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה מול המשרד להגנת הסביבה”
• עוד ציין כלפון: “המשרד להגנת הסביבה לא הפיק לקחים מה-7.10, ועלול לגרור את ישראל למשבר אנרגיה נוסף כפי שקבע גם דו”ח מבקר המדינה”
• “על מנת לשפר את ביטחון האנרגיה של ישראל – קצא”א תקים, לבקשת משרד הביטחון והאנרגיה, נמל תזקיקים באילת שייתן מענה בעתות חירום”
• ״נתיב השינוע מסעודיה לישראל ישמש הן להעברת אנרגיה והן להעברת סיבים אופטיים, מה שיציב את ישראל כשחקנית גיאופוליטית מרכזית״

בפתח דבריו של כלפון וכמענה לדבריי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שנאמרו בוועידה ציין כלפון כי בניגוד לדבריה, לאחר ה-7.10 כן הגיעו אוניות לנמל קצא״א באילת על מנת להבטיח אספקת אנרגיה רציפה למשק הישראלי.

במהלך הוועידה התייחס כלפון להחלטת הממשלה וגורמי המקצוע של משרדי הממשלה להסיר את המגבלות שהוטלו על פעילות קצא”א וכן לדו”ח מבקר המדינה “המלחמה הוכיחה לנו שישראל חייבת להסתמך אך ורק על עצמה בנוגע לביטחונה האנרגטי, כאשר לקצא”א תפקיד משמעותי בהבטחתו. הממשלה בתמיכת כלל המשרדים הרלוונטיים החליטה להסיר את המגבלות שהוטלו על קצא”א. הממשלה כמו גם מבקר המדינה הבינו את מה שהמשרד להגנת הסביבה מסרב להבין ולהפנים – ההגבלות שהוטלו סיכנו ערב מלחמת חרבות ברזל, את הביטחון האנרגטי של ישראל, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות.”

עוד התייחס כלפון לחשיבותו האסטרטגית של נמל קצא”א באילת” :המציאות הוכיחה לנו שמדינת ישראל לא יכולה להישען רק על נמלי הים התיכון והיא חייבת עוד נמל פעיל בים סוף. פעם אחר פעם התרעתי והדגשתי שמתקן קצא”א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני והוא זה שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה בשגרה וביתר שאת בחירום. המשרד להגנת הסביבה פועל בניגוד להחלטת ממשלה והגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, ועלול להביא שוב את ישראל למשבר אנרגיה חמור. על מנת לשפר את ביטחון האנרגיה של ישראל – קצא”א תקים, לבקשת משרד הביטחון והאנרגיה, נמל תזקיקים באילת שייתן מענה בעתות חירום.”

הסכם עם סעודיה – מהלך גיאופוליטי אסטרטגי

באשר להסכם נורמליזציה עם סעודיה בעתיד, אמר כלפון: “אני סבור כי הסכם בין סעודיה לישראל היא הזדמנות יוצאת דופן עבור ישראל בכלל ולקצא”א בפרט, לטובת הביטחון האנרגטי של המדינה. נתיב השינוע מסעודיה לישראל ישמש הן להעברת אנרגיה והן להעברת תקשורת באמצעות סיבים אופטיים. דבר זה יציב את ישראל כשחקנית גיאופוליטית מרכזית.”

בצל מזל דגים – הדייגים מחכים למענקים: מה צפוי בחודשים הקרובים?

The post יו”ר קצא”א: המשרד להגנת הסביבה מסכן את ביטחון האנרגיה של ישראל appeared first on אשקלנייעס.

קבוצת נקסטקום, אחת החברות המובילות בתחום התשתיות והאבטחה בישראל, משיקה את פרויקט הגדר החכמה – פתרון חדשני המשלב בין אבטחה מתקדמת לייצור אנרגיה ירוקה באמצעות קולטים סולאריים.

אבטחה מדויקת עם מינימום התרעות שווא

הגדר החדשה פותחה במטרה לתת מענה כפול ליישובים, קיבוצים ומושבים הנדרשים לאבטחה היקפית תוך חיסכון באנרגיה. מערכת האבטחה כוללת טכנולוגיות מתקדמות שמספקות הגנה מרבית ומקטינות באופן משמעותי את כמות התרעות השווא. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי מדויק של איומים, דבר המשפר את יכולת ההתמודדות עם תרחישים ביטחוניים.

מהפכת האנרגיה הירוקה בגדר ההיקפית

מעבר ליתרון הביטחוני, הגדר החכמה מצוידת בקולטים סולאריים לייצור חשמל, מה שמאפשר לנצל את השטח באופן מיטבי. החשמל שייוצר ישמש לצריכה עצמית או ימכר לצד שלישי, ובכך יפחית את התלות ברשת החשמל הארצית ויוסיף הכנסות ליישובים. בנוסף, ניתן להתקין את הטכנולוגיה על גדרות קיימות, מה שמאפשר פתרון גמיש וללא צורך בהחלפת תשתיות קיימות.

סמנכ”ל נקסטקום: “פתרון אידיאלי לאזורים מרוחקים”

נתי ריקה, סמנכ”ל טכנולוגיות ופיתוח עסקי בנקסטקום, מדגיש כי השילוב בין ביטחון לאנרגיה ירוקה הוא הפתרון האידיאלי לאזורי ספר וליישובים שזקוקים לאבטחה גבוהה ולמקורות אנרגיה נוספים.
“בעידן שבו האתגרים הביטחוניים והאנרגטיים הולכים ומתרבים, פתרונות משולבים כמו הגדר החכמה מהווים פתרון אופטימלי, בייחוד באזורים מרוחקים הזקוקים הן לאבטחה גבוהה והן לאספקת אנרגיה ירוקה. מערכת הגדר החכמה משלבת טכנולוגיות מתקדמות של אנרגיה ואבטחה ומציעה הגנה אמינה ויעילה. הגדר החכמה של נקסטקום מהווה את השילוב המיטבי בין ביטחון פיזי וביטחון אנרגטי”.

השקת הגדר החכמה של נקסטקום עשויה להשפיע משמעותית הן על ביטחון היישובים והן על כלכלת האנרגיה המקומית. מדובר בפתרון שיכול לשמש גם מוסדות, מתקנים ביטחוניים, מפעלים וגבולות רגישים, תוך יצירת מודל כלכלי שמאפשר חיסכון בעלויות חשמל והפקת אנרגיה עצמאית.

בעיצומה של תקופה גורלית: טקס המשואות ה-77 יוקדש לאחדות

The post מהפכה ביטחונית: הגדר החכמה שתגן על היישובים ותספק אנרגיה ירוקה appeared first on אשקלנייעס.