קצא"א מגיבה לעתירת הארגונים הירוקים: עתירה שאינה מבוססת על עובדות

לאחר עתירת הארגונים הירוקים לבג"צ נגד קצא"א, מגישה היום החברה את תגובתה לעתירה.

חברת קצא"א הגישה תגובתה לבג"צ הארגונים הירוקים:
• העתירה מלאה בטענות משוללות יסוד ומופרכות, שאינן מבוססות כלל על עובדות.
• תוצאות סקר הסיכונים של חברת "הזמט"– אחת משתי החברות שאושרו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מעידות כי הסיכון בפעילות החברה הינו אפסי.

• מיד עם חתימת מזכר ההבנות בחודש אוקטובר ועד חתימת ההסכם בחודש דצמבר 2020, קיימה קצא"א דיאלוג שוטף עם המשרד להגנת הסביבה.
• מדינת ישראל תרוויח מההסכם במישור הכלכלי והגיאו-פוליטי אשר יחזק את ביטחונה האנרגטי לשנים הבאות.

• מימוש הסכם MED RED שובר לראשונה את החרם הערבי בתחום הנפט.
• כל פגיעה בהסכם תגרום לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של מדינת ישראל ובעסקאות עם חברות ממשלתיות ישראליות.

בעקבות עתירת ארגוני הסביבה העוסקת בהסכם בין קצא"א לחברת MED-RED לשינוע נפט, הגישה היום (19.7.21) החברה את תשובתה לעתירה לבג"ץ.

החברה טוענת כי העתירה שהוגשה על ידי ארגוני הסביבה מלאה בטענות משוללות יסוד ומופרכות, שאינן מבוססות על עובדות ושנועדו לצייר תמונה מעוותת אחת שכל מטרתה היא סגירת נמל קצא"א באילת, מתקן בעל חשיבות אסטרטגית וגיאו-פוליטית למדינת ישראל, ולהביא לביטול ההסכם.

כל זאת, ללא התייחסות לאמצעי הבטיחות שנוקטת קצא"א, העומדים בתקנים בינלאומיים המחמירים ביותר. החברה פועלת לגידור ורידוד הסיכונים לרמה אפסית והחברה ערוכה לכל אירוע.

החברה טוענת בכתב התשובה כי "העותרות טוענות לפגיעה צפויה בסביבה, כעניין של אמונה אבסולוטית, שאינה צריכה הוכחה בעובדות, מדע או מציאות מוחשית, שמתעלמת מהנתונים בשטח המלמדים כי הסיכון לזיהום במפרץ אילת מפקידת מכליות הוא אפסי, ושאף כדרכה של אמונה צרופה, מכריעה כל אינטרס ושיקול אחר."

כזכור בקשתם של העותרים למתן צו ביניים להפסקת פעילות חברת קצא"א – נדחתה.

בכתב התשובה התייחסה קצא"א לדברים והפריכה את טענות העותרים:

קצא"א מחויבת לשמירה על איכות הסביבה, כך עשתה במהלך כל שנות פעילותה, וערוכה לפעילות הצפויה בכלל ובנמל אילת בפרט

קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה ועומדת בדרישות המחמירות של המשרד להגנת הסביבה. לבקשת המשרד, וכחלק מדיאלוג רציף אותו מקיימת החברה עם המשרד, הזמינה קצא"א סקר סיכונים, שבוצע על ידי חברת "הזמט", אחת משתי החברות אותן אישר המשרד להגנת הסביבה לביצוע הסקר. תוצאות הסקר קבעו כי הסיכון בפעילות החברה אפסי.

על פי הסקר, הסיכוי שתתרחש פגיעה קשה שתביא לאובדן מלא של כל תכולת המכלית או פגיעה במעטפת ואובדן תכולה משמעותי הוא פעם ב- 366,300 שנים!! הסיכון של דליפה לא משמעותית הוא אחד ל-24 שנה באירוע נדיר זה, הדלף יאגר, לא יגיע לים ולא תיגרם פגיעה סביבתית או זיהום ים כלל.

ההסתברות לדליפה בצנרת המובילה דלק לאניה היא אחת ל- 1,111 שנה. למרות הסיכון הנמוך, על מנת לרדדו אף יותר ואולי להעלימו כליל, בהתאם לפעילות המתבצעת כבר עתה, ממליץ הסקר לעבות את מעגלי ההגנה. עוד קבע הסקר כי "קצא"א כחברה מודעת לרגישות הסביבתית הגדולה סביב המפרץ ופועלת בכדי למגר ככל הניתן את הנזק על ידי אמצעי הגנה וטיפול שונים".

בניגוד גמור לטענת הארגונים, החברה חושפת כי מיד לאחר החתימה על מזכר ההבנות, בחודש אוקטובר 2020, שפירט הבנות בין הצדדים וטרם החתימה על הסכם מחייב, פנתה קצא"א מיוזמתה למשרד להגנת הסביבה, ודיווחה כי החל ממחצית שנת 2021 צפוי גידול מינורי והדרגתי במספר המכליות שיפקדו את נמל אילת.

קצא"א ביקשה למנות צוות ייעודי משותף לשם גיבוש תוכנית מעודכנת המותאמת לפעילות הצפויה. צוות כזה הוקם מייד ומאז אוקטובר 2020 מתקיים דיאלוג מתמשך בין החברה לבין הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, על מנת להבטיח את המשך פעילותה של החברה תוך שמירה קפדנית על ערכי הגנת הים והסביבה.

הטענות שמעלים הארגונים בנוגע לאירועי זיהום ים מתבססות על מידע ישן ולא רלוונטי. הארגונים מנסים לצייר תמונה מעוותת, אך במבחן המציאות, מאז שנות ה- 70 ולמעלה מארבעים שנה, ישנה ירידה מתמדת ודרמטית במספר אירועי זיהום ים מנפט בעולם ובישראל ובחומרתם, זאת, למרות מגמת גידול מתמיד בהובלת נפט בעולם.

הסיבה לכך טמונה בהתפתחות הטכנולוגיה הימית, הרגולציה, הנהלים והתקנים המחייבים ואמנות בינלאומיות שנחתמו והסדירו את התחום. בתגובה מציינת קצא"א כי "לא בכדי אין בידי העותרות דוגמאות עדכניות יותר לזיהום מהסוג אותו הן "מייבאות" מהמאה הקודמת".

הארגונים מתעלמים מהפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, אותו פוקדות בשנים האחרונות מעל מאתיים מכליות נפט מדי שנה. בעשור האחרון בלבד, פקדו אותו יותר מ- 2,150 מכליות, זאת ללא דיווח על אירועי זיהום שפגעו בסביבה.

יודגש כי מתקיים שיתוף פעולה פורה ומקצועי הכולל תרגולים משותפים בין ירדן לישראל במניעה ובטיפול של אירועי זיהום במפרץ המשותף.
בכתב העתירה, מעלים הארגונים גם טענות כוזבות וחסרות כל בסיס באשר למצבה של תשתית החברה ומכנות אותה "ישנה ומתאכלת". לא ברור על בסיס אלו נתונים נאמרים דברים אלו. בפועל, צנרת החברה מתוחזקת באופן שוטף, עומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ונתונה תחת פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, ברשות החברה כל האישורים מהמשרד להגנת הסביבה, הקובעים באופן חד משמעי שהצנרת תקינה לחלוטין.

בכתב התשובה, מציגה קצא"א בהרחבה את עיקרי פעולות ההיערכות שביצעה ועודנה מבצעת באילת, בהן:
א. החברה רכשה והציבה באופן קבוע חוסם ימי מיוחד הנפרס סביב כל מכלית (360 מעלות) בעת עגינתה ולכל אורכה. החוסם משמש בעת אירוע דליפה, שכאמור הסיכון לו נמוך מאוד לעצירה של נפט ומאפשר את שאיבתו וסילוקו. יודגש כי דרישה מחמירה זו נהוגה במעט מאוד נמלים בעולם. החוסם נבחן ואושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. מצורפת תמונה להמחשה של החוסם שנפרס.

ב. החברה רכשה מערכת מישוב אדים (VCU) בעלות של כ-5 מיליון דולר, לטיפול באדים הנפלטים מאניה בעת טעינה, זאת לאחר שרכשה בעלות דומה מערכת כזאת בנמל אשקלון.

ג. החברה ביצעה עבודות שדרוג מערכת הצנרת בעלות כוללת של למעלה מ 10 מיליון דולר במתקן, שיסתיימו במהלך שנת 2021.

ד. החברה תבצע סריקה נוספת של מולוך חכם (רובוט הנע בתוך הצנרת וסורק את מצבה) במהלך 2021 וזאת מעבר לנדרש עפ"י תקנות ה- API, במטרה לבחון את מצב הקווים ולבצע תיקונים מקומיים במידת הצורך.

ה. היקף כוח האדם במכלל אילת תוגבר על מנת לתת מענה לגידול בפעילות ושמירה על בטיחות ההפעלה והתחזוקה.

נמל אילת הוא נמל אסטרטגי וחיוני למדינת ישראל
הנפט הגולמי כמקור אנרגיה חיוני ומרכזי – להנעת כלי רכב, מטוסים, חימום ובישול ביתי, התעשייה הפטרוכימית ועוד, ימשיך ללוות את חיינו בעשרות השנים הבאות ואין אף גורם מוסמך החולק על קביעה זו.

על כן, המציאות מחייבת את המשך שימור ופיתוח נמלי המדינה והבטחת הביטחון האנרגטי שלה, לרבות אספקת דלק, החיונית להגנתה. אלו תלויים בפעילותה התקינה והרציפה של קצא"א, בשני נמלי הנפט שבאשקלון ובאילת.
המציאות הביטחונית המתוחה, מחייבת אף היא שמירה על פעילות שני הנמלים.

זאת באופן דומה לחשיבות האסטרטגית לנמל התעופה רמון כתחליף לנמל התעופה בן גוריון. בכתב התשובה ציינה קצא"א כי "בניגוד לאיומי העותרות המבוססים על תסריט קטסטרופלי שהסתברותו אפסית בדבר נזקים חמורים לסביבה הימית, האיומים על אספקת הנפט למדינת ישראל דרך נמל אשקלון אינם איומי סרק".

קצא"א מציינת בכתב התשובה ש"העתירה מגלמת תפיסה קיצונית וחד-צדדית המקדשת הימנעות מלאה על פני נקיטה באמצעי זהירות לצמצום (עד כדי שלילה) הסיכון הסביבתי. לגישת העותרות, אין לבצע כלל פעילות הובלת נפט בנמל אילת. זאת באופן קטגורי, ללא תלות ואיזון מול הוראות הדין המתירות והמסדירות פעילות זו…".

הייתה זו ממשלת ישראל שקידמה לאורך השנים מדיניות של הכרה בנמל אילת "כנכס לאומי אסטרטגי והכריזה עליו כאזור עדיפות לאומית". בנימוקיה להחלטת הממשלה מס' 4549 (12.4.12) ציינה הממשלה במפורש כי בהיבט הביטחוני "נמל אילת מאפשר המשך קיום סחר ימי, בין היתר ייבוא וייצוא מטעני אנרגיה ומטענים אסטרטגיים אחרים…".

אין כל ספק שהסכם MED RED תורם במידה משמעותית להבטחת ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל ויתרה מכך הזרמת כמויות נוספות של נפט גולמי דרך ישראל מגדילה את ההיצע של נפט גולמי בישראל ומשק האנרגיה נתמך מקיומו של מלאי חירום נוסף, קרוב וזמין למשק הישראלי.

ההסכם נחתם במהלך העסקים הרגיל של החברה
לכל אורך שנות פעילותה חותמת קצא"א על הסכמים עם גורמים מסחריים ובינלאומיים והסכם זה אינו שונה במהותו מעשרות רבות של הסכמים עליהם חתמה החברה.

בניגוד לטענות שמהדהדים ארגוני הסביבה בקול גדול ללא כל בסיס עובדתי – היקף הפעילות הצפוי בעקבות ההסכם קטן בהרבה מהערכת העותרים וימשיך להיות קטן בהרבה מפעילות מכליות הנפט בנמל עקבה.

קצא"א פעלה בשקיפות ובשיתוף פעולה עם הרשויות המוסמכות לפקח על פעילותה, דרישת העותרים לאישור ההסכם על ידי הממשלה מנוגדת לתכלית פעילותן של החברות הממשלתיות ופוגעת בעצמאותן קצא"א כחברה ממשלתית, מחויבת לפעול על פי שיקולים עסקיים-מסחריים והיא איננה מחויבת בדיווח או בקבלת אישורם של משרדי הממשלה השונים בנוגע להסכמים שהיא עורכת (פרט לאלו המפקחים על פעילותה על פי הדין).

בדומה לכך פועלות כמאה חברות ממשלתיות אחרות, אשר חותמות מידי יום על מגוון הסכמים מסחריים ועסקיים, ללא כל אישור של הממשלה. הארגונים מציגים מתווה חדש בלתי סביר לפיו הסכמים של חברות ממשלתיות, שמעוררים סיכון סביבתי ולו הקל ביותר, יחייבו אישור הממשלה כולה.

מדינת ישראל תרוויח מההסכם במישור הכלכלי והגיאו-פוליטי ותבטיח את ביטחונה האנרגטי
״הסכמי אברהם", שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, פתחו פתח לאינספור הזדמנויות עסקיות ולשיתופי פעולה במגוון תחומים, כולל בתחום האנרגיה. חתימת הסכם MED – RED ומימושו מחזקת את מעמדה של ישראל כגורם גיאו-פוליטי מוביל ומקדמת את יחסיה עם מדינות מרכז, דרום ומזרח אסיה ומדינות ערב, תוך החלשת מדינות אויב.

מאז קום המדינה מתמודדת ישראל עם החרם הערבי והשלכותיו. הסכמים אלו למעשה הם הביטוי המעשי של שיפור היחסים בין מדינת ישראל למדינות המפרץ. מימוש הסכם MED RED מקדם מגמה חיובית זו עם מדינות ערב. נכונותן של מדינות המפרץ לסחור באופן ישיר וגלוי עם ישראל מהווה בשורה של ממש עבור מדינת ישראל ואזרחיה בזירה הבינלאומית והכלכלית.

כיום נגבית תוספת מחיר בגין הובלת נפט לישראל בשל החשש כי אניה שפקדה את ישראל לא תוכל להיכנס למדינה ערבית. החברה סבורה כי עם הזמן החשש יפחת ואף יעלם, מה שיוביל להורדת מחירי מוצרי דלק שונים וישפיע לטובה על הצרכן הישראלי.

כמו כן, לגשר היבשתי שמפעילה קצא"א בהעברת מטעני נפט ממזרח למערב וההפך, חשיבות גיאו-פוליטית וכלכלית רבה, ביצירת תחרות ישירה מול תעלת סואץ והגשר היבשתי המצרי (קווי הצינור SuMed), שמקיימים כבר שנים רבות פעילות דומה ובהיקפים גדולים הרבה יותר באופן משמעותי, גם כן בין הים האדום לים התיכון.

פגיעה בהסכם תוביל לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של מדינת ישראל. מעל כל אלו, ביטול ההסכם עלול להביא לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של מדינת ישראל, יטיל דופי ביכולת עמידתן של חברות ממשלתיות בהסכמים ויוביל להימנעות של מדינות וחברות בינלאומיות להתקשר בהסכמים עם חברות ממשלתיות ישראליות.

בכתב התשובה ציינה החברה: "הדרג המקצועי במשרד החוץ עמדו בקשר עם קצא"א טרם חתימת ההסכם ולאחריו לקבלת עדכונים, בפרט לאחר שהתפרסם דבר ההתנגדות מטעמים סביבתיים להסכם. דעתם החד משמעית, כפי שנמסרה לנציגי המשיבה, הייתה שהפרה של ההסכם תפגע במימוש הסכמי אברהם וביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות המפרץ."

את קצא"א מייצגים בעתירה עוה"ד צבי ניקסון ועוה"ד מאיר הלר ממשרד א' לנדוי – עורכי דין.

הקורונה חזרה: אשקלון ירוקה, 67 חולים פעילים בעיר | כל הפרטים