עו"ד תמר קידר בחוות דעת על גזר הדין במשפט שמעוני שאמור להנתן היום

במסגרת הטיעונים לעונש במשפטו של איתמר שמעוני, ראש העיר לשעבר של עיריית אשקלון, מבקשת הפרקליטות עונשי מאסר בפועל ממושכים על העבירות בהן הורשע וכן כי בית המשפט יקבע כי קיים קלון.

מה המשמעות הציבורית והמשפטית של גזירת מאסר בפועל של למעלה מ- 3 חודשים (בין בעבודות שירות – ככל שיגזרו), ובין בריצוי מאחורי כתלי בית הסוהר, קביעת הקלון, ומה השלבים הבאים במשפט?

במסגרת גזירת הדין, לבית המשפט יש סמכות לגזור עונשים שונים, קנס, מאסר בפועל, מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות ועוד.

כמו כן, מאחר ומדובר בחבר מועצה מכהן, ובעבירות על טוהר המידות, על פי סעיף 120א לפקודת העיריות במסגרת גזר הדין, יהיה על בית המשפט הנכבד לקבוע האם יש בעבירות משום קלון.

כאמור, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לקבוע כי יש מן העבירות שבהם הורשע שמעוני קלון. יוער כי בעבירות של שוחד, הלבנת הון וכיו"ב, נדיר הוא כי בית המשפט קובע שאין בהם קלון.

בבג"צ 4523/03 נקבעו מספר פרמטרים (רשימה לא סגורה) לפיהם יש לבחון התקיימותו של קלון: א. מהות העבירה; ב. תדירות המעשים הפסולים; ג. הנסיבות שבגינן מתעוררת השאלה אם יש בעבירה משום קלון; ד. הנתונים הנוגעים למבצע העבירה, כגון: תפקידו, מעמדו, הלך רוחו בעת ביצוע המעשים הפסולים; ה. שיקולים של מדיניות משפטית ראויה.

התעכבתי על סוגיית הקלון, מאחר ולסוגיה זו, ביחד ובנפרד מסוגיית ההרשעה והענישה, יש השפעה מכרעת על עתידו התעסוקתי והמקצועי, ובעניינו גם הפוליטי, של נאשם בפלילים.

לנוכח האמור בסעיף 120א, ככל ושמעוני לא היה מכהן כעת, בשלב גזר הדין, כחבר מועצה, הוא יכול היה "לחסוך" מעצמו את קביעת הקלון במעשיו.

כל עוד הוא מכהן כחבר מועצה, הרי שלבית המשפט המחוזי או לעליון יש סמכות לקבוע כי יש במעשיו קלון.

לאחר גזר הדין שיתקבל על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, משפטו של שמעוני יסתיים ויהיה בידיו כבר פסק דין.

על פסק הדין (הרשעה ועונש וקביעת קלון), יש זכות למורשע לערער בפני בית המשפט העליון בירושלים, תוך 45 ימים.

כל עוד לא עברו הימים להגשת הערעור או לאחר הגשת הערעור – פסק הדין אינו חלוט (סופי). גם לפרקליטות תהיה זכות לערער על זיכויו של שמעוני בחלק מהעבירות בהם הואשם והיא תוכל גם לערער על גזר הדין בלבד ו/או על אי קביעת הקלון (ככל שבית משפט לא יקבע).

ככל שייגזר על שמעוני מאסר בפועל, הרי שהוא צריך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, עד למתן החלטה בבית המשפט העליון, אחרת, הוא יחל בביצוע עונשו באופן מיידי.

הגם שפסק הדין אינו סופי, בשלב זה, ועד להחלטה סופית של בית המשפט העליון על כל ההחלטות של בית המשפט המחוזי (עצם ההרשעה, גזר הדין, וקביעת הקלון) – וככל שיוגש ערעור- לעצם קביעתו של בית המשפט המחוזי שיש בעבירות משום קלון, ישנה השפעה על מעמדו הציבורי של שמעוני.

קביעת הקלון, תביא להשעיה מיידית של שמעוני מחברותו במועצה עד למתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט העליון (סעיף 123ב (א) לפקודת העיריות).

מי שיכהן במקומו כחבר מועצה יהיה הבא ברשימת המועמדים של סיעתו, וזאת באופן זמני, ועד למתן פסק דין סופי. ככל ששמעוני יזוכה, או תבוטל קביעת הקלון, יהיה זכאי שמעוני לחזור ולכהן כחבר מועצה.

ככל שבפסק דין סופי (אחרי בית המשפט העליון) יורשע שמעוני (לא משנה מה תהיה תקופת מאסר וכיצד המאסר ירוצה), ובית משפט יקבע כי יש במעשים משום קלון, הרי שכהונתו של שמעוני כחבר מועצה, תפקע באופן סופי (סעיף 120 (8) לפקודת העיריות).

בנוסף, ככל ששמעוני ידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על 3 חודשים, הרי שלפי סעיף 7 (ב) לחוק רשויות המקומיות (בחירות), רק לאחר שיעברו 7 שנים מיום שיסיים לרצות את עונשו, יוכל להתמודד למועצה ולהיבחר כחבר המועצה (אלא אם קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון).

כך, גם אי הזכאות להתמודד כחבר מועצה כאמור לעיל, פוסלת את שמעוני מלהתמודד גם כמועמד לראשות העיר.

לסיכום – עם מתן גזר הדין וככל שבית המשפט המחוזי יקבע כי יש במעשים משום קלון, יושעה שמעוני באופן זמני, מכהונתו כחבר מועצה, עד למתן פסק דין סופי בעליון.

לאחר מתן פסק דין סופי בבית המשפט העליון וככל שיקבע שיש במעשים קלון, כהונתו של שמעוני כחבר מועצה תפקע סופית.

ככל שבית המשפט העליון יקבע מאסר בפועל העולה על 3 חודשים הרי שהמשמעות תהיה הרחקתו מהחיים הציבוריים לפחות ל- 7 שנים מיום סיום ריצוי העונש (הן כחבר מועצה והן כראש עיר).