בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה היום, בדעת רוב של אב"ד השופט א. קולה והשופט ד. צרפתי, וכנגד דעתה החולקת של כב' השופטת ת. נסים-שי, את הנאשם רומן זדורוב מרצח המנוחה תאיר ראדה ז"ל. בפתח הכרעת הדין וכמצוות המחוקק הקריא אב"ד את התוצאה הסופית של זיכוי כאמור.
בפתח חוות-דעתו סקר השופט קולה, את כל האירועים שבתיק עד כה, שתחילתם ביום 6.12.06, עת נמצאה גופתה של המנוחה, בשעה 19:00 לערך בתא השירותים השני שבשירותי הבנות (בקומה השנייה) בבית הספר נופי גולן שבקצרין. בית המשפט סקר בקצרה את מכלול האירועים בתיק שממועד מעצרו של רומן זדורוב ועד ההחלטה של המשנה לנשיאה (בדימוס) כב' השופט חנן מלצר שניתנה ביום 11.5.21.
השופט קולה, עמד על עיקרי ההחלטה של כב' השופט מלצר ועל הסיבות המרכזיות שהביאו אותו להורות על המשפט החוזר.
טרם הקראת הכרעת הדין לגופה, פנו חברי ההרכב בבקשה בתקווה ובציפייה, כי הכרעת הדין תיקרא במתינות על ידי הציבור, וחיווי דעה, ככל שיהיה, ייעשה לגופו של עניין.
עוד הדגיש אב בית הדין, על דעת חבריו להרכב, כי בבית משפט זה ובתיק זה, "רק הראיות מדברות". מדובר בתיק חסר תקדים בהיקפו ובו נשמעו כ-100 עדים, נכתבו כ-6000 עמודי פרוטוקול והתקיימו כ-60 ישיבות.
נוכח חשיבותם של הסוגיות שאותן ביקש כב' השופט מלצר לבדוק במסגרת המשפט החוזר, פירט אב בית הדין את הסוגיות העיקריות שעניינן :
א. טביעות הנעליים הזרות הנוספות שנמצאו בתא השירותים שבו נמצאה המנוחה, ובמיוחד טביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, וכן שתי טביעות נעל חלקיות על גבי מיכל ההדחה, ועל גבי הקיר המפריד שבין תאי השירותים 2 ו-3.
במסגרת זו וכזכור, קבע כב' השופט מלצר, כי על הערכאה הדיונית לבדוק את סוגיית זליגת הדם על גבי העקבה שעל מושב האסלה, תוך בדיקת היתכנות לכך שדם זה יכול היה לזלוג גם חמש שעות לאחר שעת מותה המשוערת של המנוחה.
ב. כתם הדם של תאיר ז"ל שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי (להבדיל ממה שנקבע בחוו"ד ששימש בסיס במשפט הקודם ולפיהן כתם הדם נמצא בתא השירותים השני).
ג. סוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי שלגביה נמצאו ממצאים כאלה ואחרים, על גבי שערות שנתגלו על גופתה של המנוחה, ואשר לא שללו מעורבותו של אדיר חבני.
בפתח הכרעת הדין לגופה, התייחס כאמור אב בית הדין לסוגיות שהוצבו וקבע, כי הוכח בפניו שלא היו מחלצים אלמונים או אנשים בלתי מורשים ובלתי ידועים שנכנסו לתא השירותים ושהטביעו את טביעות נעליהם על גבי מושב האסלה. לעניין זה הוסיף וקבע אב בית הדין, כי הוכח בפניו שמדובר אכן בטביעות נעליים ולא ב"סימנים" אקראיים אחרים כפי אשר טענה המאשימה.
עוד נקבע, כי אין היתכנות מעשית לזליגת דם על גבי העקבה שעל מושב האסלה כחמש שעות לאחר הירצחה של המנוחה, ומשכך סביר להניח שטביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, אשר בוודאות אינה שייכת לזדורוב, הינה טביעת נעל של מי שהיה בתא הרצח, במועד הרצח, ובסבירות גבוהה טביעת הנעל של הרוצח.
על יסוד זאת נקבע, כי גם טביעות הנעל הזרות הנוספות שנמצאו בתא (ע"ג מיכל ההדחה, על גבי הקיר המפריד ועל רצפת התא) הינן בסבירות גבוהה של מי שהיה נוכח כאמור בתא בשעת הרצח, שעה שלא הייתה מחלוקת שטביעות הנעל הנ"ל, אינן של הנאשם, הרי שממילא ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, שהנאשם לא נכח בתא במועד הרצח או בסמוך לו.
על בסיס האמור גם נקבע, כי יש סבירות גבוהה למסקנה, כי הרוצח נמלט לתוך תא השירותים מספר 3 (ולא קפץ מעל דלת תא מספר 2, אל תוך מבואת השירותים, כפי ששחזר הנאשם) כשחיזוק למסקנה זו נמצא בכך שאכן על מתקן נייר הטואלט שבתא מספר 3, נמצאו כתמי דם של המנוחה.
כב' השופט א. קולה נימק ופירט מסקנותיו גם לגבי שאר הראיות בתיק, תוך שקבע, כי סופו של יום אשמתו של רומן זדורוב ברצח לא הוכחה.
בין השאר, קבע כב' השופט קולה, כי אין היתכנות מעשית לגרסת זדורוב בפני המדובב או בפני חוקרי המשטרה באשר לפגישתו של זדורוב עם המנוחה וכי השחזור אשר נערך על ידי זדורוב כמו גם התוודותו בפני המדובב, אינם תואמים לממצאי הזירה, ויש בפרטים הסותרים כדי להטיל ספק של ממש במשקל הודאותיו של הנאשם.
עוד סקר אב בית הדין בקצרה את פרשת אולה קרבצ'נקו, אדיר חבני וסוגיית הד.נ.א המיטוכונדריאלי וקבע שגם בסוגיות אלו, יש כדי לעורר ספק סביר באשמו של זדורוב.
כב' השופט ד. צרפתי הקריא אף הוא תקציר מחוות דעתו וקבע, כי הוא מצרף דעתו לדעתו של אב בית הדין, תוך שהוסיף נימוקים משלו, שעניינם בחינת אישיותו של זדורוב, בחינת מכלול השיחות שבין הנאשם למדובבים השונים ובחינת מכלול החקירות של זדורוב.
בחינת כל אלו, הביאו את השופט ד. צרפתי למסקנה שהסבירות שהודאתו של זדורוב הייתה הודאת שווא, עולה בסבירותה על הסבירות ולפיה, מדובר בהודאת אמת.
כב' השופט ד. צרפתי נתן דעתו כאמור, לאישיותו של זדורוב כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך צפיותיו הרבות בנאשם, הן במהלך הדיונים בבית המשפט, לרבות חקירותיו בפני ההרכב, הן במהלך חקירותיו במשטרה והן בשיחותיו הרבות שבין כותלי בית הכלא.
כב' השופט ד.צרפתי סקר אף הוא את הפרטים המוכמנים אותם מצאה המאשימה כמחזקים את אשמו של הנאשם, וקבע כי חלק ניכר מהפרטים, הינם דווקא פרטים סותרים וחלקם לא היו מוכמנים כלל.
כב' השופט ד. צרפתי נתן דעתו בעיקר להתוודות בפני המדובב אשר לטענת המאשימה הייתה אותנטית וגדושת פרטים, ומצא כי אין בהתוודות זו פרט כלשהו התואם לזירת הרצח, או לשחזור הרצח.
לדעתו של כב' השופט צרפתי והוא אף מצא חיזוקים לכך, לא מדובר בהתוודות אותנטית, אלא ב"התוודות" שכל פרטיה נמסרו למעשה לנאשם על ידי ארתור שלושה ימים קודם לכן.
אשר להודאה בפני החוקרים קבע כב' השופט ד. צרפתי, כמו גם אב בית-הדין, השופט א. קולה, כי הודאה זו על הפרטים שנמסרו בה, הייתה הודאה אך ורק כדי ליהנות מההקלה שהובטחה לנאשם, הניתנת למי המודה בלב נקי וכי חסרים בה פרטים מהותיים ויש בה פרטים סותרים.
כב' השופטת ת. נסים-שי חלקה כאמור על דעת חבריה. לדעתה, כפי שבאה לידי ביטוי בתקציר אשר הקריאה במעמד הכרעת הדין, מדובר בהתוודות, בשחזור ובהודאות אותנטיות המחזקות האחת את רעותה, ובמצטבר משקלן גבוה עד מאוד.
לטעמה, לא נמצאו סתירות של ממש בין מכלול ההודאות לבין ממצאי הזירה וכי התנהלותו של הנאשם לאחר הרצח, הייתה התנהלות מפלילה, אשר גם בה יש כדי להיות חיזוק וסיוע לאשמתו .
כב' השופטת ת. נסים-שי הדגישה, כי ההתוודות לכשעצמה שכנעה אותה ולדבריה, לא תימצא התוודות אשר משקלה גבוה יותר מזו של הנאשם.
עוד קבעה כב' השופטת ת. נסים-שי, כי לצד השחזור והודאות הנאשם, מצאה היא גם, כי הנאשם ידע למסור פרטים מוכמנים רבים, שמחזקים את משקל הודאותיו.
כב' השופטת ת. נסים –שי הפנתה גם לשקריו הרבים של הנאשם, אשר גם בהם מצאה היא חיזוק וסיוע לאשמו. לעניין פרשת אולה וסוגיית הד.נ.א. המיטוכונדריאלי, קבעה כב' השופטת ת. נסים-שי שאין בכך משום הטלת ספק כלשהו באשמו של הנאשם.
בדברי הסיום ציין אב בית הדין שהוא כמו גם חבריו פעלו אך ורק כדי להגיע לחקר האמת והוסיף מילות השתתפות נחמה לגב' אילנה ראדה, תוך שסיכם את הכרעת הדין במילים הבאות "…יכול שתאיר ז"ל כשנקטפה בדמי ימיה והאירה בחייה הקצרים את העולם, לקחה את סודה אלי קבר" וסיים בדברי הנחמה העתיקים "תאיר יקרה, נוחי בשלום על משכבך ותהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים, ובלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה על כל פנים".
תקציר הכרעת הדין מופץ לתקשורת, והכרעת הדין המקיפה (למעט החלק הקשור לאולה ואדיר) נמצאת ב"נט המשפט".
ח"כ לימור סון הר-מלך בתגובה לזיכויו של רומן זדורוב: "כל מי שעוד תהה למה חייבים לתקן את מערכת המשפט והפרקליטות היום קיבל תשובה שלא משתמעת לשתי פנים.
ואולי גם עמירם בן אוליאל שעונה בעינויים קשים וסימני השאלה על דרך הרשעתו זועקים לשמים, יזכה ביום מן הימים למשפט אמת. הלוואי".
