לא אחת מחלוקות בין שכנים נפתרות במהירות ובקלות כשמנסים להגיע לשלום ואחווה בבניין מגורים משותף, אולם בתיק הנוכחי נראה שהשלום לא היה מנת חלקם של דיירי הבניין היוקרתי.
הדיירים מקומת הקרקע, זוג מבוגרים שפרסו לגמלאות טוענים כבר זמן רב שהשכנים מאחת הקומות העליונות משליכים לחצר שלהם בדלי סיגריות, נוזלים על הכביסה ושאר שאריות אשפה.
לטענתם, ניסיונות רבים להביא להפסקת המצב לא ממש צלחו, ולכן הם בחרו לפנות לבית המשפט השלום באשקלון.
תחילה הדיון נקבע לאולמו של אחד השופטים, שביקש לא לדון בתיק מכיוון שיש לו היכרות עם בעלה של מגישת הבקשה והדיון הועבר לאולם של השופטת דורית בונדה.
לדיון הוזמנו גם השכנים ואז שני הצדדים, הגמלאים והשכנים המנהלים בית עסק בעיר החלו לספר את טענותיהם.
על מנת שנביא לכם את הדברים כהוויתם, הנה לפניכם פרוטוקול הדיון – בהשמטת השמות והכתובת, והכי חשוב, כפי שקרה באולם של השופטת דורית בונדה – שמרו על השלום, "אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום", הפרוקטול לפניכם:
המבקשת
" אנו גרים בדירת גן באשקלון ברחוב ………… באשקלון, אנו דירת גן כבר 25 שנה. בעלי התייצב פה לדיון. אני אויימתי ביום ראשון על ידי הגברת המשיבה 1 ולכן הלכתי למשטרה.
אקדים ואגיד שכל כך הרבה אנו סובלים מהשכנים, הם גרים בקומה שלישית, כל הזמן זורקים בדלי סיגריות והכביסה נרטבת, הם זורקים נוזל כלשהו. רואים שזה משם. אני לא פעם צילצלתי למשטרה ובא שוטר קהילתי לא פעם ולא פעמיים, שוטר בא וניסה להרגיע את הרוחות ולהגיד להם, הנכדים נמצאים בגינה זורקים בדלי סיגריות, נכדה נפגעה מבדלי סיגריה בוערת, היה לנו גם דיבור איתם, אנו עובדי מדינה לא מחפשים את הסיפור.
אני מתנדבת ב…… ……….. וכל הזמן עסוקה ועושה רק טוב לאנשים. לא פעם באתי אליהם אמרתי להם אתם זורקים לא נעים זה לא פח אשפה, אמרתי לו כל בדלי הסיגריות אני לוקחת אותם אני אוספת אותם ואני שמה אותם על האוטו שלך ואם זה ימצא חן בעיניך תמשיך ככה ובאמת זה הפסיק הסיגריות לא היו ואז זה חזר.
ביום ראשון היו פרחים עשבים וסיגריות ושמתי על האוטו, המשיבה 1 הבת שלי יוצאת מהעבודה היא צועקת על הבת שלי תגידי להורים שלך ככה וככה, אני יכולה להשמיע את ההקלטה. האיום זה אני יוצאת שומעת את הויכוח היא קולטת אותי ואומרת אני עוד אעיף אותך.
לא עניתי לה כי זה לא הסגנון שלנו לענות, אנו אנשים תרבותיים, הם כל הזמן מקללים צועקים ומאשימים אותנו על הא ועל דא. החלטתי להגיש תלונה במשטרה והם אמרו לי להגיש צו הרחקה.
המשיבה 1 לאחר שהוזהרה כחוק:
אני דיירת שם 10 שנים אני גרה בפנטהאוז, הסיפור הזה נמשך הרבה זמן, זה לא רק איתי, יש לה תביעה עם עוד שכנה, הבעיה נובעת מהתחלה, נכון היה בהתחלה טעות, כשהיא באה ואמרה את זה בפעם הראשונה באמת הכל נפתר.
אבל הם הגיעו למצב שהם זורקים לי ברכב בדלי סיגריות שאנו לא מעשנים בבית בכלל. ראיתי את המכתב על מה הגישה תלונה או תביעה, גם מפריע להם שיש שמחה בבית, אני אחת שמארחת בחגים את המשפחה וזה מפריע להם וזה גם מצויין שם. בנוסף יש לי יחידת דיור שהחלון שלי משקיף לגינה שלהם והשכרתי אותו לפועל, הם סגרו לי את החלון אטמו לי בקרמיקה. זו יחידת דיור שלי והם יש להם יותר גישה לחלון מאשר לי.
זה הגינה שלהם שם אז להם יש יותר גישה. באתי שברתי את זה עם פטיש הזמנתי משטרה, המשטרה ביקשה שאתלווה אליהם להגיש תלונה, הם דיברו עם השוכר שלי וביקשו לא להגיש תלונה ובאמת אחרי שהשוכר דיבר איתי לא הגשתי תלונה, אבל הם הבטיחו למשטרה שלא יסגרו את זה אבל סגרו שוב פעם.
זה היה מוצ"ש ישבנו במרפסת, האורחים ואני, בחג, ישבנו עד שעה מאוחרת, זה היה כמות ילדים, היינו עד שעה 4:00 בבוקר, היו ילדים שהיו עם כל מיני פרחים והכל למטה הסתובבו, לא קשור אלינו אנו ישבנו במרפסת, היה רעש של ילדים, התחילו לפזר את הפרחים, מן הסתם נזרק גם אצלהם, הילדים לא קשורים אלינו, הם הסיקו מסקנה שאנו זרקנו את הפרחים ואז הם באו לקחו את העלים והניחו לי את זה על הרכב. אני חייבת לצלם שיש להם שם מצלמות, הם עשו שם מצלמות ללא אישור הדיירים, אחד התביעות של השכנה הגיע לעליון ומחכים לדיון.
ביום שני בבוקר שיצאתי לעבודה זה היה בשעה 7:20 ניגשתי לבת שלה בצורה הכי יפה ואמרתי לה תגידי להורים שלך לפני שהם שמים דברים שיסתכלו ויבדקו ואז הבת שלה מסתכלת עלי ואומרת סתמי את הפה ואז כעסתי והוא הסתכל מהחלון ואמר לי את אישה ברברית, את אישה שלוחית פתח את הפה ואז ראיתי שהמבקשת דוחפת את בעלה מהחלון וסגרה את החלון.
אנו אנשים עובדים, יש לנו את העסק ומן הסתם יש לי את העבודה שלי בבוקר, יש לנו …. ……. …….. באשקלון אנו יוצאים בבוקר וחוזרים בלילה. יש לי את ההפסקות שאני מגיעה הביתה, אף אחד מהילדים לא נמצא איתנו בבית, רק יש לי ילד אחד שהוא עובד משעה 6:30 עד 22:00 אבל כשבאים וקוראים לו חברים וקוראים לו למטה היא עומדת עם המצלמה ומצלמת את הילד.
היה לנו חיפוש בבית ויש לי פרוטוקול של הדיירת שאיתה בתביעות שהם טוענים שהבן שלי סוחר סמים והוציאו הוצאות דיבה, הם שני אנשים פנסיונרים ומחפשים לריב עם השכנים. יש זוג מתחתיי קומה שניה הם בכלל לא צד בעניין הם מפחדים, היה לי עוד דייר לידי ועזב מסיבות שלהם כי אף אחד בשכונה לא מדבר על ידם, הם אנשים משועממים. לנו אין את הזמן הזה לבוא ולהתעסק.
המבקשת:
אני מבקשת להשמיע את הבת שלי מאותו בוקר באמצעות הטלפון הסלולרי שלי.
יש לשכנים מחסנים של 10 מ"ר שיש חלון עם סורג, מהחלון של המחסן שלהם פונה לגינה שלנו עם סורג, הם עקרו את הסורג, הסורג הוא בגינה שלנו, הוא בנכס שלי, החלון הוא נוטה לגינה שלנו. החלון של המחסן שלהם, הסורג של החלון שהקבלן עשה. הסורג פונה אלינו.
בעלה של המבקשת:
המטרה של הקבלן הייתה להגן על הפרטיות שלנו. שמנו מחיצה והם שברו את התריסים.
המבקשת:
מה שהזכירה לגבי השכנה זה לא עניינה, זה סיפור אחר.
היא גם טענה על הילד, הוא ילד שנוי במחלוקת, היו לנו שם בעיה. לא צילמתי חלילה ולא היה דבר כזה ואין לי עניין של תיעוד של מצלמות, מה שהיה שם, יש שם מצלמות בעקבות שוטר שאמר שהיו שם מהומות של ילדים. אם זה מפריע לי? זה הפריע לנו בשכונה מה שהיה שם.
בתוך הלכלוכים שזורקים שקיות של סמים בתוך הגינה שלנו, לא פעם ולא פעמיים טענתי זאת בבית המשפט.
מה שאנו מבקשים שלא יזרקו ושלא ישפכו ולא יפריעו לנו.
המשיבה 1:
במרפסת יש ביוב שזה יורד למטה לגינה שלהם, אני שוטפת, הוא כועס שנשפך מים עם סבון או אקונומיקה.
בעלה של המבקשת:
אנו רוצים את השקט והשלווה שלנו שלא ישפכו עלינו מים ובדלי סיגריות.
הצדדים:
אנו מסכימים לשמור על יחסי שכנות טובה.
המשיבים:
אנו מתחייבים שלא להשליך לדירת המבקשת או לחצר ביתה פסולת, בדלי סיגריות או כל דבר אחר, כמו כן אנו מתחייבים שלא להשליך מים אל דירתה או אל חצר גינתה, יחד עם זאת אנו רוצים להבהיר שאנו שוטפים את המרפסת והמים נוזלים מהביוב, לפיכך אין לנו דרך אחרת לשטוף את המרפסת רק דרך הניקוז המיוחד.
אנו מתחייבים שלא לאיים על המבקשת ואף לא איימנו.
המבקשת:
גם אני מתחייבת לשמור על יחסי שכנות טובים.
החלטה
בית המשפט מברך את הצדדים להגעה להסכמות.
על הצדדים לגלות יחסי שכנות טובים, לא להטריד האחד את השני, לא לזרוק האחד לשני חפצים לחצר ביתו או דירתו.
נוכח ההבנות וההסכמות, ההליך הנוכחי הסתיים".
