ביום חמישי האחרון הוגש ערעור לבית המשפט העליון בירושלים על ידי התובעים הייצוגיים יניב קידר, ואלעד גמליאל, על פסק דינו של בית משפט מחוזי, שדחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו נגד עיריית אשקלון להשבת כל אגרות החנייה שהעיריה גבתה שלא כדין לטענתם מאחר ואלו לא עוגנו לטענתם בחוק העזר של אשקלון.
נזכיר שלפני שבועיים דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הבקשה לאישור תובענה מנהלית כתובענה ייצוגית.
התובעים אשר מיוצגים על ידי עו"ד תמר קידר, כלל לא נואשו מההחלטה וביום חמישי 10 ימים בלבד לאחר שקיבלו את פסק הדין, הגישו ערעור לבית המשפט העליון בירושלים.
עו"ד תמר קידר שכאמור מייצגת את התובעים מסרה כי: "החלטת בית המשפט המחוזי לא רק שלא ריפתה את ידי התובעים, אלא הם נחושים ומוכנים להמשיך ולהלחם כנגד העירייה עד שזו תשיב לציבור את הכספים שגבתה שלא כדין, והתעשרה שלא כדין על חשבונם. "
"גם פסיקת הוצאות בעשרות אלפי שקלים, לא תרתיע את התובעים מלפעול למען הציבור ולמען עקרון החוקיות" אמרה עו"ד קידר.
עו"ד קידר הבהירה כי למרות שהתובעים מכבדים את הכרעת בית המשפט – נפלו בה שגיאות וטעויות עובדתיות ומשפטיות מהותיות, כך שהיא סמוכה ובטוחה שבית המשפט העליון יתערב בפסק הדין והתוצאה תהיה שונה.
עולה מכתב הערעור כי לטענת קידר: " בית המשפט המחוזי התעלם מהראיות שהוצגו בפניו על ידי המערערים אשר די בהן כדי להוכיח כי בשלב זה, אין מדובר בתביעת סרק, אלא קיים סיכוי סביר כי הפרשנות וטענות המערערים לפיהן: גביית אגרות חנייה, בהעדר הסמכה חוקית, ו/או הסדרת מקומות חניה בתשלום שלא כדין, הינה גבייה בלתי חוקית – תתקבלנה. "
עוד נטען בערעור כי " עיריית אשקלון הטעתה את בית המשפט המחוזי הנכבד, בטענה כי אגרות הסדר החנייה, בטלפון (פנגו וסלופארק), הינם הסדר חנייה ארצי, בעוד שידוע לה שרק איזיפארק הינו הסדר ארצי.
כמו כן, העירייה טענה באופן מטעה ששובר החניה של המדחן הינו "כרטיס חנייה" בעוד שמדחן מעולם לא הוגדר בחוק העזר, והשובר לא אושר ולא הונפק על ידי מועצת העיר (תנאי להיות כרטיס "כרטיס חנייה"). "
עו"ד קידר טענה בערעור בנוסף כי " לאמצעי תשלום אלו, לא נקבע תעריף בחוק העזר ולכן אין סמכות לגבות ולו שקל אחד באמצעותם. "
כך גם, נטען שעיריית אשקלון לא הציגה בפני בית משפט הנכבד חוק עזר מתוקן שהיא העבירה בשנת 2015 שמלמד שהיא ידעה בכל העת, שהאגרות שהיא גובה, נעשו בחוסר סמכות כלשון כתב הערעור.
כן נכתב בערעור שהוגש כאמור על ידי עו"ד קידר שעיריית אשקלון הסתירה מבית המשפט המחוזי, את היקף וסכומי הגבייה בגין אגרות החנייה, וכי טענתה שהשבת סכומים אלו לציבור תגרום לנזק לעירייה, מהווה טענה חסרת ביסוס בנסיבות העניין. "
נזכיר שאחרי שנדחתה התביעה לפני כשבועיים נמסר מהעירייה כי:
" לפני מספר חודשים הגישו שני תושבי אשקלון יניב קידר ואלעד גמליאל תביעה ייצוגית נגד עיריית אשקלון באמצעות עו"ד תמר קידר. בתביעתם טענו השניים כי עיריית אשקלון גבתה דמי אגרת חנייה על ידי אמצעי תשלום שלא הוגדר בחוק עזר העירוני.
עוד טענו השניים כי, עיריית אשקלון גבתה דמי אגרת חנייה בתעריף שלא נקבע בחוק העזר, כך שהתעריף שנגבה עבור אגרת חנייה אשר הינו 1.2 שקלים, כאשר בחוק התעריף הינו שקל אחד.
בתביעתם טענו כי מדובר בהחלטה של רשות מקומית שניתנה בחוסר סמכות, על כן יש להורות על השבת כל אגרות החנייה ששולמו לעיריית אשקלון ב-24 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.
"הקבוצה בתובענה הוגדרה ככל מי ששילם אגרות חנייה במצעי תשלום שלא נקבו בחוק בשנתיים שקדמו לתובענה, כאשר השווי המוערך של התובענה הינו 6,000,000 שקלים" נכתב בתביעה.
בכתב התביעה מציינים התובעים כי שני אמצעי התשלום היחידים שראש העיר הוסמך להסדיר לגביהם מקומות חנייה בתשלום לפי חוק העזר הם-סדרן או מכשירים מכניים, לטענתם עיריית אשקלון עושה שימוש בשני אמצעים אלו לגביית אגרת חנייה, כאשר המכשירים האלקטרונים המוצבים באזורי החנייה אינם עונים על ההגדרה של "מכשיר מכני".
אשר לתעריף שנגבה לשעת חנייה טענו התובעים כי "במקום חנייה מסודר באמצעות כרטיס חנייה, לכל רכב, לכל שעה או חלק ממנה, ובלבד שלא תותר חנייה ליותר משעתיים הינו שקל אחד", מכאן טוענים המבקשים, כי עיריית אשקלון גובה יותר כאשר בפועל הסכום שנגבה הינו 1.20 שקלים.
עיריית אשקלון דחתה את כל טענותיהם של המבקשים על הסף וטענה כי מקומות חנייה בהם נדרש לשלם אגרת חנייה באשקלון הוסדרו על פי חוק העזר ובהתאם לחוק.
עוד טענה העירייה כי, היא אינה מחייבת את הציבור לשלם את אגרת החנייה באמצעי תשלום מסוים, אלא בסך הכל מבקשת לסייע ולהנגיש לציבור אמצעי תשלום שונים כדי שתהיינה פתוחות בפניו אפשרויות רבות יותר ונוחות יותר, מכאן הרציונל העומד מאחורי כך שניתן יהיה לשלם עבור החנייה במקום חנייה מסודר, גם באמצעים אלקטרוניים.
אשר לתעריף הנגבה עבור אגרת חנייה במקום חנייה מוסדר, השיבה העירייה כי בחוק העזר חנייה משנת 1988 נקבעה הוראת מעבר אשר קובעת את אופן ההצמדה של תעריף אגרת החנייה, לכן אגרת החנייה הנגבית היום בסך 1.20 ₪ לשעה הינה כדין, כאשר בפועל אף לא נגבית אגרה בגין השעה הראשונה ולמעשה תעריף החנייה הינו נמוך יותר.
לאחר שפרסה השופטת יעל רז-לוי את החלטתה לדחות את התביעה על פני מספר עמודים סיכמה השופטת, "נוכח כל המקובץ מצאתי לדחות את הבקשה. שכן המבקשים לא הצליחו להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה, לא הוכח כי מדובר בגביה שלא כדין על ידי הרשות בהתאם לסעיף 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, ואף חלק מן הטענות מהוות תקיפה ישירה של חוק העזר הקיים שאין מקומה לדיון במסגרת של תובענה ייצוגית".
עוד קבעה השופטת, כי "על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 25,000 שקלים". "
בתגובה לפנייתנו בנוגע לערעור שהיגשו התובעים ביום חמישי האחרון נמסר מהעירייה: " איננו דנים בתביעות בתקשורת. נגיב כמקובל, לבית המשפט. "
