עקיצות במרחבים ציבורים היא מכה קשה עבור מי שמבקשים להנות ולהעביר שעות פנאי עם ילדים או בני זוג ואף כמשפחה.
לכאורה, האחריות לטיפול בבעיה כזו הינה על הרשות המוניציפלית, שתפקידה לבצע פעולות הדברה וטיפול. אך אם זאת, חשוב שגם המבקרים במקום יהיו מודעים להשפעות נוספות אפשרויות שלהם ברמה האישית.
משמעויות אפשרויות מעקיצות בגינות ציבוריות
כאשר מדברים על אנשים או ילדים הנעקצים על ידי זוחלים או חרקים כאשר הם נמצאים בגני משחקים ציבורים וגינות ציבוריות עלינו לבחון את הסוגייה בשלושה היבטים:
סיכון לבית
ההיבט הראשון מתייחס לכך שחלק מהחרקים או הזוחלים שעוקצים אתכם בגינה הציבורית יכולים לתפוס איתכם "טרמפ" הבייתה. אם אלו פרעושים שנדבקים לגרביים, נמלים אדומות שנכנסו לתיק או נשארו על הבגד, עכבישים ואפילו נדלים.
האפשרות זו מעבר לסיכונים של עקיצות וכאב שהיא עלולה לגרום, יכולה להוביל להתפתחות של מכת זוחלים או חרקים מטרידים ומציקים שיחייבו אתכם להזמין הדברה.
סיכונים בריאותיים
אמנם, במרבית המקרים החרקים או הזוחלים (למעט נחשים שהם יותר נדירים) העוקצים בגינות ציבוריות אין בהם סכנת חיים אלא בעיקר גורמים לכאב מסוים, לחוסר נוחות ואדמומיות.
אם העקיצה נעשתה על ילד קטן המשמעויות יכולות להיות מעט חמורות יותר במיוחד במקרים של אלרגיות או רגישויות. כך או כך, זו לא חוויה בריאותית נעימה והיא אף יכולה להוביל לסוג של טראומה לילדים שנעקצו בגן ציבורי ולגרום להם לחשוש ולהימנע מלרצות להגיע שוב למקום.
גלישה למרחבים נוספים
כאשר נותנים לחרקים או זוחלים להתפתח בגינות ציבוריות, ישנו סיכון שקצב ההתרבות שלהם יהיה כה גדול שהם יתפשטו באופן טבעי לאזורים סמוכים אף מחוץ לגינה הציבורית. לכן האחריות להדברה של גינות ציבוריות חייבת להיות יעילה גם בהדברה ייעודית לחרקים או זוחלים מסוימים אך גם בפעולות מניעה, כמו: ריסוס עשביה שגם מושכת וגם מהווה מקום מסתור להרבה מאד זוחלים, ניקיון פחים וזבל, ייבוש מקורות מים וכדומה.
חמשת סיכוני העקיצות הגדולים ביותר בגינות ציבוריות
קרציות – יכולות להיות מסוכנות מאד לבני אדם והן מגיעות לגינות ציבוריות בעיקר על ידי כלבים או חתולים עזובים. קרציה שנפלה מכלב או חתול בגן משחקים ציבורי יכולה למצוא לעצמה מקור מזון חדש על ידי היטפלות לגוף של אדם.
פרעושים – כמו קרציות גם פרעושים מגיעים לגינות ציבוריות באמצעות בעלי חיים במיוחד כלבים.
הפרעושים הם חרק טפילי מוצץ דם הפועל כל הזמן והוא בקלות יכול להיתפס בבגד או גרב של אנשים ולהגיע איתם הבייתה, שם יימצא עוד מקורות מזון ויתרבה.
נמלים – יש סוגים שונים של נמלים, חלקן עוקצות ואפילו בצורה כואבת (נמלה אדומה לדוגמא). נמלים מגיעות לגינות ציבוריות כדי לחפש מזון ולעיתים אף מוצאות אזור ומקום שנראה להן מתאים לבנות את הקן שלהן. במסגרת חיפושי מזון נמלים יטפסו על כל מה שהן יכולות, יכנסו לתיקים, שקיות ומי שלא שם לב עלול גם לסבול מעקיצה ובמקרים מסוימים גם לקחת אותם אליו הבייתה.
יתושים – העוקץ המרכזי בגינות ציבוריות, במקומות רבים הוא נחשב למכת מדינה שכן כאשר הוא נמצא בגינות ציבוריות לרוב מדובר בכמות גדולה ממנו שהופכת את החוויה של הפנאי והשהות בגן לבלתי אפשרית.
היתושים זקוקים למקורות מים עומדים ולעיתים אזורים של גינות ציבוריות כוללים ברזים מטפטפים, שלוליות שלא מנוקזות, קופסאות מים שהונחו לבעלי חיים ועוד.
זבובים – מבין כל החרקים או הזוחלים הזבוב הוא הפחות מסוכן, אם כי ישנם זבובים עוקצים. אם זאת הזבוב בהחלט מטריד ומציק מאד, מפקיע לאנשים לשבת ברוגע, מתיישב על אוכל או שתייה והופך את החוויה בגינה הציבורית לבלתי נעימה.
פעולות למניעת עקיצות בגינות ציבוריות
ברמה הציבורית
באחריות הרשות המקומית לבצע הדברה כשיש בעיה קיימת, ולאורך השנה, באופן תקופתי לבצע פעולות מניעה של ניקוי וגיזום, טיפול בבעלי חיים משוטטים וכן לבצע פעולות של הדברה מונעת.
על הרשות להגיב במהירות לדיווחים של אזרחים על מוקדי חרקים או זוחלים בגינה הציבורית כדי לאפשר לציבור לחזור ולהשתמש בגינה וכדי למנוע התפשטות של הנגע לאזורים אחרים.
ברמה האישית
הציבור המבקר בגינה הציבורית, צריך להימנע מהשלכת פסולת שלא בפח, להימנע מהשארת ברז מטפטף ובעיקר לגלות ערנות ולדווח לרשות המקומית על סיכונים קיימים בגינה.
