נעמה יששכר לא לבד? החלטת בית המשפט – קבוצת נשים מאשקלון שעברו סיוט במוסקבה ויפוצו על ידי חברת התעופה

קבוצת נשים מאשקלון החליטה לצאת מהעיר לפני כשנה לביקור בניו יורק בחצר הרבי.

לצורך הביקור, הנשים רכשו כרטיסי טיסה מחברת אירופלוט, חברת תעופה רוסית המספקת שירותי טיסת המשך ממוסקבה לניו יורק במחירים הוגנים.

לאחר ששנים רבות אשקלונים רבים בוחרים לטוס עם החברה, עם המלצות רבות וחמות, הנשים לא דמיינו מה מחכה להן בנמל התעופה במוסקבה.

מרגע ההגעה למוסקבה הרי לפניכם הש,לשלות האירועים כפי שתוארו על ידי אחת הנשים בפרוטוקול הדיונים בבית המשפט השלום באשקלון:

" טסנו ב 16.9 למוסקבה, אני נכה , הטיסה הייתה בשני שלבים, ת"א מוסקבה, מוסקבה ניו יורק. נרכש כרטיס טיסה אחד הכולל ת"א-מוסקבה, מוסקבה- ניורק, ניו יורק- מוסקבה- מוקסבה ת"א.

הגענו למוסקבה דיילת הובילה אותי בכיסא גלגלים. הגעתי למוסקבה ב 12:00, הטיסה לניו יורק הייתה אמורה לצאת ב 14:15. דיילת הובילה אותי על כיסא גלגלים לשער יציאה לטיסה לניו יורק.

במוסקבה נכנסים לטרנזיט, לא עושים את כל פעולת ביקורת הדרכונים, גם כרטיס עליה למטוס לניו יורק מקבלים בת"א, הדיילת שמה אותי מול השער חיכיתי לבד.

היו 12 איש שטסו מת"א לניו יורק דרך מוסקבה, זאת קבוצה שהיעד היה ביקור אצל רבי בניו יורק. זאת קבוצה שהתארגנה.

אמרתי למה לא קניתם כרטיסים ביחד אצל אותו סוכן, כל אחת קנתה אצל סוכן שלה.

חיכיתי, הגיעו אנשים, נשארתי לשבת מול השער, החבר'ה הגיעו ברבע לאחת, הייתה בקבוצה חברה שלנו עם תינוק ועוד כאלו שהתקדמו, שאר הקבוצה הגיעו לשער היציאה ב 13:25 והטיסה צריכה לצאת ב 14:15. אני הגעתי לשער ב 13:25, ישבתי כל הזמן מול השער. אמרו להם להיות בשער 40 דק' לפני הטיסה.

כשהגעתי לשער היו אנשים, שתי בנות כן נכנסו לטיסה. הגעתי לדלפק בין 13:20-13:25 הדלפק היה פתוח, חיכיתי לעוד אחד עשרה אנשים מהקבוצה שנכנסו לאותו יעד.

הגב' עם הילדים נכנסה לטיסה, אני הגעתי לדלפק הדיילת לקחה את הדרכון והכרטיס שלה אמרה לה תמתיני. אני הייתי הראשונה אפשרו לי כי אני מבוגרת, היו עוד כמה מבוגרות.

הדיילת לקחה דרכון וכרטיס אמרה לי לחכות, חיכיתי 10 דק' , אחרי 10 דק' כל הבנות היו כבר צמודות אחת לשניה, אמרו לי אין עלייה למטוס ולא אמרו לי למה.

אמרו לי לכי לשם, לעוד דלפק, תקני עוד כרטיס, לא הבנתי רוסית, אמרו לי השער סגור או שאקנה כרטיס או שאלך.

הלכתי קניתי כרטיס ב 575 יורו, אחרי ששילמתי אחרי 3 או 4 שעות הודיעו לי שאני טסה למחרת בבוקר ממוסקבה לניו יורק. השאירו אותנו בודדות להסתדר לבד. לא הייתה לי עזרה או הכוונה.

בסה"כ שילמתי כמעט אותו מחיר במדויק כמו הכרטיס שקניתי הלוך חזור עם כל הסידורים לגבי העזרה, את כל הדברים שהיו מובטחים מראש, אחרת לא הייתי קונה את הכרטיס.

אולי כי אני זקנה עשו לי את זה. אני מבקשת פיצוי. אני שילמתי לכולן את כרטיסי הטיסה כי רק לי היה אשראי, אני שילמתי כפול מיתר חברי הקבוצה. "

אולם מסתבר שהאישה לא לבד, ואישה אחרת מאשקלון סיפרה בבית המשפט: " לקחו לנו את הדרכונים אמרו לנו לחכות לא התייחסו אלינו. העניין היותר מטריד שהיינו צריכים לשלם קנס לטיסה ורצו רק ביורו היו לנו רק דולרים לא היה מענה כל הזמן אמרו אם לא נשלם הטיסה הבאה גם לא תצא לפועל מבחינתנו.

לא היה לנו מענה לכלום. הגעתי לשער עם הקבוצה ביחד לא זוכרת שעה היינו יחד כולנו. הגענו יחד לשער. אפילו טלפון לא תקשרו איתנו התעלמו לגמרי."

מסתבר שהסיוט אותו חוו הנשים לא פסח גם על נוסעת נוספת שהיתה בחודשי הריון מתקדמים וסיפרה: " הייתי בחודש 8 בהיריון היו לי לחצים זה היה לא פשוט לעמוד המון שעות לנסות למצוא פתרון, אני ארגנתי את כל השהות שם בניו יורק והנסיעה לרבי.

מטיסה שהייתה אמורה להיות נעימה כיפית זה הפך להיות סיוט כל אחת טסה בשעה אחרת הפרידו אותנו, אנחנו טסנו רק למחרת. כל אחת שילמה מחיר אחר, אני שילמתי 220 יורו.

אני מגיעה לניו יורק אין לי מזוודה, אני מקבלת את המזוודה ב 00:00. בסך הכל לא עלו לטיסה 8 בנות שהגישו תביעות שמתבררות כנראה אצל שופט אחר.

נמצאת באולם גב' מרים ברבי שהגישה גם תביעה התיק שלה קבוע לשבוע הבא אצל כב' הרשמת עידית כלפה.

המזוודה הייתה שבורה, פירטתי בכתב תביעה כמה קשה יומיים להיות כלי כלום והייתי בהיריון הייתי צריכה גם את כדורי הברזל. לא קיבלתי שום יחס מכבד מהשדה תעופה הודעתי שאין לי מזוודה ביקשתי פיצוי כספי כדי לקנות דברים אמרו לא נותנים כלום.

הם רק אמרו שהשער סגור, התעסקו במחשבים, אמרו לי תדברו עם המודיעין. היינו כל כך בסדר הגענו בזמן. גם לא קראו לנו בכריזה אמרו המזוודות כבר למטה."

משתתפת אחרת במסע סיפרה: " אני באופן אישי לא קיבלתי את המזוודה רק אחרי 5 ימים נאלצתי לישון ללא בגדים ביום הראשון. אני לא מאחלת לאף אחד מה שחוויתי. יום חמישי טוענים משדה התעופה שמצאו לי את המזוודה, ואז אומרים שלא.

שמו טיקט לא שלי על המזוודה שלי, הם התבלבלו בין המדבקות. הם פשוט הפכו לי את כל המזוודה.

לא האמינו לי עירבתי חברה היא דיברה איתם באנגלית כי אני לא מבינה, שלחו לי אותה רק בערב שבת ב 00:00 בלילה כשביום ראשון אני אמורה לחזור לארץ אני נשארתי בלי כלום. זאת פעם ראשונה בחיים שלי שיצאתי לחו"ל. הייתי המומה שזה קרה לי.

בחזור גם סבלתי הם המריאו שעה אחרי הזמן, פספסנו את הטיסה לישראל. הלכנו למודיעין חלק מהבנות המריאו אחרי 6 או 7 שעות. הם ידעו כבר מניו יורק שמתעכבים בטיסה, 12 שעות חיכיתי.

הוא המריא שעה לאחר מכן בגלל מזג האוויר. הדיילת עדיין הכניסה נוסעים ב 07:37 ממוסקבה לניו יורק כשהטיסה הייתה מיועדת ל 07:40.

נתנו לנו  אלף רובל שמספיקים לקפה וכוס מים. אני מציגה סרטון שמכניסים את הנוסעים ב 07:37. הם טוענים בכתב ההגנה שלא דיוותי על מזוודה אני מראה מסמך שדיווחתי. ביקשתי פלט מחשב שיראה את כל ההיסטוריה. אני מציגה בדרכון שלי 3 חותמות באותו יום. "

נציגת החברה טענה בדיון: " אני לא הייתי שם אני לא יודעת אם היו בזמן לטיסה. המטוס שלא הכניסו אותן לטיסה היו שם 50 מקומות פנויים, או שהן לא הגיעו בזמן…"  " …המטוס מכיל 402 מקומות, נרשמו 361. אין לנו רישומים מה קרה שם ואם פנו אלינו אחרי הטיסה. " עוד היא הוסיפה שהנשים לא פנו לחברה אחרי שחזרו לארץ.

בסופו של דבר לאחר הדיונים, הגיעו הצדדים לפשרה מבלי שהחברה תצטרך להודות בדברים, לפיה יינתנו פיצויים בסכומים של 4000- 6500 ש"ח לכל אחת מהתובעות.