זה התחיל כמו בכל בוקר שיגרתי, כשהגעתי למשרדי העמותה ׳נר דוד אבי׳ ובשיגרת היום הרגילה , פקסים , מיילים , מענה טלפוני ובעצם כל דבר אשר דרכו אני אתן מענה לפונים .
נושא הבריאות נוגע לליבי ומאז שהקמתי ויסדתי את העמותה אני עוסק בזה השכם והערב .
ביום זה בשעות הבוקר המאוחרות נכנס למשרדנו אדם וביקש למלא בלון חמצן עבור אימו , בנות המשרד ביקשו שישאיר את הבלון ויגיע מאוחר יותר לקחת אותו כפי שאני נוהגים, הוא ביקש בכל לשון של בקשה למלא מיד מאחר ואימו זקוקה לחמצן לעיתים תכופות והוא חושש שהיא תצטרך לזה פתאום .
הבנות ניגשו אליי וביקשו את עזרתי , כמובן שהבנתי לליבו והחלטתי לסייע לו ולמלא את בלון החמצן .
עם כל כללי הזהירות והאחריות וכפי שהוכשרתי ביצעתי את פעולת המילוי , לצערי לאור כשל טכני שהיה בצינור המילוי התרחש פתאום פיצוץ אדיר שהרעיד את כל המבנה ואף דיירים מהבניינים הסמוכים חששו לפיגוע .
אני עפתי מההדף מקצה אחד לקצה השני של החדר
מאז ועד היום משתדל אני להגיע בכל מקום אפשרי להדליק את נרות חג החנוכה לפרסום הנס הכללי ולפרסום הנס האישי שלי ..
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ:
עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה: