ח"כ אבי דיכטר מאשקלון מקיים מחר דיון חשוב בנוגע לשימוש בפחם בתחנת הכח – מי לא יהיו בדיון?

מחר מקיים תושב העיר אשקלון, ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר דיון חשוב מאוד בנוגע לנושא הקדמת המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז בתחנת הכח באשקלון.

לועדה המיוחדת בראשות ח"כ דיכטר שלקח את העניין לתשומת ליבו ומטפל בו מקרוב הוזמנו מספר רב של נציגים בתיאום עם המרכז לשלטון מקומי.

למרות שרבים ידעו על הדיון משום מה עיריית אשקלון לא טרחה לנסות ולהכנס לועדה החשובה לכלל תושבי העיר.

על פי סדר היום של הועדה, רשימת הנוכחים כוללת את נציגי: " משרד האנרגיה, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות החשמל , איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, פורום יצרני החשמל הפרטי מגז טבעי, נגב גז טבעי, מרימון גז טבעי צפון בע"מ, תמר פטרוליום בע"מ, שיאנרגיה, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל, איגוד ערים אשקלון, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מומחים שונים, החברה להגנת הטבע , איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מ. קורנר , מרכז מילקן לחדשנות, אדם טבע ודין ועמותת צלול "

באוניברסיטת חיפה הכינו נייר עמדה בנושא עם הסברים ארוכים ומפורטים וכתבו:

" הקצאה בין-דורית של משאבי טבע מתכלים: גז טבעי בישראל כמקרה מבחן

פרופ' מרדכי שכטר, ד"ר רוסלנה- רחל פלטניק, ד"ר האלה אבו חלה, פרופ' אופירה אילון

החוג לנהול משאבי טבע וסביבה, המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

מאז גילויים של כ- 900 BCM של גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, בין השנים 2008 -2012, קובעי המדיניות בישראל ניסו להעריך את חשיבות המשאב ולקבוע מדיניות אשר תמקסם את הערך של משאב זה, תוך התמודדות עם שאלות רבות, כגון, המדיניות המועדפת אשר תביא לצמיחה כלכלית תוך מיקסום התועלת מהמשאב לציבור, הבטחת ביטחון אנרגטי ושיפור היחסים בין ישראל לשכנותיה.

כמות הגז במצבורים הנוכחיים עולה על הכמות הנדרשת לאספקת צרכיה המקומיים של המדינה. אחד הנושאים המהותיים בנוגע לניהול עתודות גז טבעי הוא האסטרטגיה המועילה ביותר למדינה: השארת הגז או חלקים ממנו בקרקעית הים או הפקת הגז לשימוש במשק המקומי וייצוא .

חשוב לציין כי יצוא הגז מגדיל את הפקת המשאב בטווח הקרוב ובכך מעלה את הכנסות המדינה ממיסוי על הגז הטבעי. בנוסף, יצוא עשוי להוות זרז לשיפור קשרי ישראל עם שכנותיה. מצד שני, יש הטוענים כי הכלכלה הישראלית יכולה ליהנות מיתרונות המעבר לגז טבעי רק על ידי שמירה על עתודת גז גדולה לשימוש עצמי בדורות הבאים.

מחקר אקדמי בלתי תלוי זה, אשר לא מומן ע"י שום גורם במשק, מעריך את השפעתם של תרחישי ייצוא שונים של גז טבעי על הכלכלה הישראלית ובוחן את התועלת הציבורית, לדור הנוכחי ולדורות הבאים, כתוצאה מהפקה וייצוא של הגז.

המחקר יכול לשמש כלי ניתוח אובייקטיבי בידי קובעי המדיניות בישראל. ממצאים ממחקר זה מאפשרים לקובעי המדיניות להעריך ולהתאים את פעילותם ביחס למגזר האנרגיה, ולגבש אסטרטגיית ניהול עבור מגזר הגז הטבעי ולכן הוא מוגש לוועדה.

נבחנו שלושה תרחישים שונים של הפקת גז טבעי:

• תרחיש בסיסי המבוסס על הרגולציה הקיימת במשק הגז הטבעי בישראל כיום (צמח)-בתרחיש זה הגז יתכלה עד שנת 2065;
• תרחיש אינטנסיבי, בו קצב הפקת הגז הינו גבוה, והגז מתכלה עד שנת 2040;
• תרחיש שמרני, בו אנו מניחים שלא יהיה כלל ייצוא הגז הטבעי, על כן כמות הגז תשמש רק את צרכי המשק הישראלי ותספק עד שנת 2090.

בחנו את התרחישים השונים לפי השפעתם על הכנסות המדינה מהמיסוי על הגז הטבעי, התועלת לצרכנים, רווחי מפיקי הגז, רווחי יצרני החשמל וסך הרווחה הכלכלית הבין-דורית בישראל.

מנגנון להקצאת הגז הטבעי בין הדור הנוכחי לדורות הבאים נעשה באמצעות קרן הון ריבונית (קרן העושר) SWF) (Sovereign Wealth Fund – ככלי להעברת רווחה בין הדורות.

נבחנו שתי אסטרטגיות השקעה שונות של התשואות של קרן העושר: (1) השקעה בנכסים פיננסיים מחוץ למדינה והעברת התשואה מההשקעות ישירות לציבור; (2) השקעה במחקר ופיתוח אשר מגביר את היעילות של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ואמצעים לאגירתה, אשר מהוות תחליף לייצור חשמל מגז טבעי.

תוצאות המחקר מראות כי

• בתרחיש הבסיס הערך הנוכחי של הרווחה הכלכלית, (המורכב מהערך הנוכחי של התועלת לצרכנים, רווחי מפיקי הגז, והערך של קרן העושר), הוא כ 157.8 מיליארד דולר
• בתרחיש האינטנסיבי8 מיליארד דולר- הערך הגבוה ביותר.
• בתרחיש השמרני סך הערך הנוכחי של הרווחה הכלכלית הוא הנמוך ביותר- 133.4 מיליארד דולר.

שיעור הפקת גז גבוה, בשילוב עם אסטרטגיית השקעה מתאימה של חלקה של הממשלה מהמיסים על הגז הטבעי, עדיף על שיעור הפקה שמרני או כזה המתוכנן כיום לפי צמח.

הקמת קרן העושר יכולה להיות אסטרטגיה טובה לשמירה על צמיחה כלכלית בת קיימא, אולם קרן זו חייבת להיות מנוהלת בצורה יעילה ושקופה, נטולת שיקולים זרים, כך שהתועלת לציבור תהיה מקסימלית.

נוסיף כי ניתוח הרגישות הראה כי בכל התרחישים תוצאות המודל היו עקביות וכי שיעור גבוה יותר של הפקת הגז הטבעי עדיף מבחינת רווחה כלכלית על שיעור הפקה נמוך.

עוד נמצא כי השקעה במחקר ופיתוח אשר מגבירה את היעילות של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (לרבות פיתוח אמצעי אגירה), שמהוות תחליף לייצור חשמל מגז טבעי, מיטיבה עם הצרכנים ומביאה לעלייה של הרווחה הכלכלית במשק. "

גם במערכת 'אשקלנייעס' נעקוב אחר תוצאות הועדה ונעדכן בכל התפתחות אי"ה ב"נ