מסמכים שהגיעו לידי מערכת 'אשקלנייעס' מציגים את מערכת היחסים העכורה בין המשרד להגנת הסביבה לעיריית אשקלון וממלא מקום ראש העירייה תומר גלאם על רקע הטיפול הקלוקל במצוק החוף הקורס.
תחילה נציין שלפני חודשים ספורים, מבלי ליידע את תושבי העיר, קרס אתר סניקה למי גשמים שהקימה עיריית אשקלון שמשום מה בחרה שלא לעדכן את התושבים בקריסת המבנה אך שלחה עובדים להציב במקום שלט המתריע מפני סכנה.
קריסת המבנה היתה סמפטום ככל הנראה לאזהרות קודמות מצד המשרד להגנת הסביבה ששיגר מכתבים חריפים לתומר גלאם כשבאחד מהם ( המכתבים מצ"ב ) נכתב לסיכום ובהדגשה: " ללא פעולה מצדכם לקידום הגנות יבשתיות על המצוק בתחומכם, כפי שנדרשתם, המצוק של אשקלון לא יהיה מוגן ויחד עמו כל השימושים בראש המצוק. "
נציין שבמכתב נוסף כתב מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: " הובאו לידעתי תוצאות ניטור עדכניות של מצב המצוק באשקלון, אשר בוצע על ידי החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, התוצאות משקפות תמונה חמורה של קצב התמוטטות המצוק בחופי העיר " כמו כן דנציגר הזהיר את גלאם והוסיף שההתמוטטות משפיעה על הסכנה המידית הנשקפת לציבור, לסביבה, לתשתיות ולנכסים. "
עוד כותב דנציגר שהמשרד להגנת הסביבה יוכל לסייע בזימון ישיבה עם הגורמים המקצועיים והוסיף שניתן לפנות למשרד הפנים לסיוע תקציבי בנושא לצורך הפעולות הנדרשות, זאת לאחר שהוא מציין במכתב לגלאם שהמשרד והחברה הממשלתית שבו והתריעו ב]ני העירייה כי נדרשת פעילות מידית של העירייה בנושא.
לסיכום כותב דניצגר לגלאם: " אני קורא לך לפעול באופן מיידי ולבצע את ההגנות היבשתיות הנדרשות בתחומי העיר בטרם יהיה מאוחר מידי "
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: " עיריית אשקלון דוחה מכל וכל את הטענות התמוהות של המשרד להגנת הסביבה, מהן עולה הרושם כאילו לא ביצעה הגנות יבשתיות להגנה על המצוק הימי. העירייה מתריעה מזה 20 שנה על הסכנות הטמונות בהתדרדרות המצוק ותמשיך לפעול בנושא בכל המישורים ומול כל הגורמים הרלוונטיים על מנת להגן על המצוק ולאפשר לתושבי העיר ולמבקרים בה בילוי ברצועת חוף בטוחה ומהנה. העירייה ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה להתחיל בטיפול יבשתי ולאתר לצורך העניין מאגר מומחים בתחום באמצעות מיליון שקלים מסך ה-90 מיליון שאישרה הממשלה לטובת הגנה יבשתית. נציין כי טרם נענינו לפנייה זו. נדגיש כי לאורך השנים, עיריית אשקלון ביצעה ביוזמתה ומתקציבה, מספר פעולות יבשתיות להגנה על המצוק, כמו: הסטת שבילי הטיילת מאזור הסכנה בעלות של כ-300 אלף שקלים, סגירת אחת מנקודות התצפית היפות בעיר למבקרים ותכנון מחודש של השלמת הטיילת בעיר באופן כזה שיכלול טיפול בנגר העילי. זאת בנוסף, כמובן, להצבת שלטי אזהרה וגידור המוקדים המועדים לסכנה. "