הכתובת על הקיר והיא זועקת – אולי תצילו את הנערה הבאה? מקרה מזעזע מאשקלון

בעקבות ריבוי פניות שהגיעו לאחרונה למערכת ובהן מספר פניות חמורות במיוחד על הנעשה באזור חופי הים באשקלון בחודשים האחרונים ומה שקורה עם הנערים ( בעיקר הנערות ) בעיר, שסובלים מהצקות והטרדות שלא זוכות למענה ראוי מצד הגורמים הנה לפניכם הסיפור של ע' – תושבת אשקלון שניצלה בנס אחרי שנים של סבל באחד מיישובי הדרום.

הראיון המקורי פורסם במלואו בעיתון סקופ לפני כ15 שנים ונראה כאילו זה היה אתמול, את הראיון ביצעו אודי דוד בן דוד ומיכל הרשקו ובחזרה מהראיון עם ע' הזעזוע הלך וגדל. הנה הראיון המלא לפניכם – לא נגענו – וכן, תעבירו הלאה את הכתבה, אולי תצילו את הנערה הבאה:

… יצאנו מיכל הרשקו ואנוכי לפגישה עם ע', צעירה תושבת האזור שעברה התעללות ממושכת לאחר שנקשרה לבן מיעוטים תושב ישראל באחד מיישובי הדרום, ובין היתר עברה כליאה ממושכת והרי הראיון לפניכם:

 

" זה כמו סם שנכנס לך בווריד, הם תופסים את הבחורה במצב של מצוקה, במצב שקשה להם "

ככה בחרה ע' לפתוח את השיחה. " עכשיו כשאני חוזרת לאחור ומגלגלת הכל אני לא מאמינה, תופסים את הבחורות במצב שקשה להם. " היא חוזרת ומספרת את זה שוב כנראה מתוך בלבול וסערת רגשות שנכנסה אליה עם הפלאשבק.

" חשוב להם להביא ילדים מיהודיה, והבנתי את זה רק אחרי זמן מה. התברר שיש לו אישה מעזה, והוא רצה לקחת ילדים מיהודיה על מנת שבהמשך הוא יגיע למצב שהוא יכול לדרוש שהיא תבוא לכאן ולגור איתו בישראל ".

ואותך לא ניסו לאסלם?

ניסו, וגם איימו עלי הוא והמשפחה שלו, מאוד לחצו עלי. הגעתי ממקום של מצוקה מכיוון שבמשפחה הייתה לי תקופה של אלימות והגעתי למצב לא טוב. היה יום שהרגשתי בו רע מאוד ואז הוא בא וישר אמר לי שהוא יסדר לי את הכל. הוא ראה אותי במשבר וכשבן אדם במשבר אפשר לעשות ממנו פלסטלינה. הוא תפס מספר נקודות שהיו מאוד חשובות לי ולקח אותי, השכיר לי בית וקנה לי דברים, מכאן התחיל כל הסיפור. ברגע שנכנסתי איתו לדירה, הוא היה כולא אותי ומעלל בי, עד היום יש לי חור בצלעות וכאבים איומים שחוזרים בראש כל פעם מהמכות שספגתי.

והיו רגשות? את נשארת איתו מרצון?

לא. הוא כלא אותי. עוד לפני שדיברנו על זה שהוא משכיר לי את הבית אמרתי לו שאני יחזיר לו הכל ושאין בייננו כלום. הוא בתגובה סיפר לי סיפור מרגש ושהוא מסכן, כי הייתה לו בחורה ממצרים ושהוא אהב אותה מאוד, הוא סיפר שהיא הייתה בת 17 ושהיא הייתה בהריון ושהיא נפטרה בלידה, ושהוא מאוד רוצה משפחה טובה ושהתחיל לבכות וניסה להראות הרבה רגש.

זה סיפור אמיתי?

אני לא חושבת, אז כן חשבתי כי זה היה מרגש כזה והוא התחיל לבכות. אמרתי לו שאני מוכנה להיות לו לידידה טובה ושאני מודה לו על כל מה שהוא עשה עבורי ושהוא עזר לי אבל אין סיכוי שנהיה בקשר יותר רציני מידידות כי אבא שלי לא יתן לי. ואז הוא תפס אותי ( והיא מראה צורה של חניקה ) ואמר שכל מה שהוא עשה זה לא סתם ומעכשיו אני חייבת לו ואני יהיה איתו אם אני רוצה או לא רוצה. הוא לקח ממני את המפתחות של הדירה וכלא אותי. פשוט כלא אותי! באופי שלי אני בחורה מאוד פחדנית והם אנשים כריזמטיים, יש להם משהו שהם יודעים איך לתפוס את הבחורה, הייתי בטוחה שלי זה לא יקרה אבל אין מצב, כל בחורה יכולה להיתקע בסיפור הזה, כל בחורה.

לבית שהכנסנו קנינו רהיטים עם הכסף שלי, וזה היה נראה כמו זוג צעיר שנכנס לבית וקנה את כל מה שצריך עבור הבית.

בהמשך הוא כבר התחיל להרים ידיים ונתן לי מכות. עשיתי הכל בשביל לא להיכנס להריון אבל הוא מבחינתו נתן לי מכות כל הזמן בכח ולא הבנתי למה? למה המכות האלו? הוא אמר בתגובה שאם אני לא רוצה ילדים הכל ימשך ואז הסכמתי להפסיק את אמצעי המניעה.

 אפשר לשאול שאלה, אם זה אישי אפשר לא לענות. האם היחסים בניכם היו בהסכמה? 

לא. זה היה באונס, 2 ההריונות שהיו ממנו באו בכח. וכמובן שלא הצלחתי ללכת לרופא מה גם שהוא איים שאם אני ילך לעשות הפלה הוא יהרוג אותי.

בחודש השישי להריון הוא כבר לקח אותי לנוטריון, וכששאלתי למה, הוא אמר שאנחנו הולכים לעשות הסכם שמה שיש לי בבטן הוא שלו ושאני יולדת עבורו, מהפחד עניתי בסדר והלכנו לנוטריון, שהביא לי מספר ניירות ריקים לחתום עליהם ורק אחר כך הבנתי בדיוק מה שנעשה. עברנו לעיר אחרת ושם התברר כי בעל הבית לא קיבל כסף ושמי שאמור להעביר את התשלומים עבור הדירה זה בעצם אני.  כששאלתי את בן הזוג לפשר הדבר הוא הכניס לי מכות ולא נתן לי לדבר וזה רק בגלל ששאלתי את השאלה.

 אני לא מבין, גרתם בלב עיר, נכון?

כן.

ואף אחד לא בא לעזור לך? להתערב?

לא הם גם פחדו ממנו. מכות קיבלתי על כל דבר, אפילו אם הצורה של המנעול לא הייתה כמו שהוא השאיר אותה הוא הכניס לי מכות. גם בעיר הקודמת, שכשאמא שלי באה לבקר אותי בדירה הוא החליט שזה לא ראוי והכניס לי מכות.

עם הזמן בעיר החדשה ( לבקשת ע' אנו  מנועים מלפרסם שמות של מקומות, ערים או אנשים שמוזכרים בכתבה ) אני מגלה שהוא נשוי.

כמה זמן זה אחרי שנכנסתם לקשר?

אחרי שנולדה הבת. בערך שנה שאנחנו בקשר,. פעם ראשונה גיליתי על אישה אחת ובפעם השנייה גיליתי על האישה השנייה. הוא רוצה כל פעם לקחת את הילדה ומחוסר ברירה אני פעם אומרת לא ופעם כן, מאוד פחדתי שאם אני יפתח את הפה הוא לא יחזיר לי אותה, והיא הייתה הדבר הכי חשוב. נתקעתי איתו עכשיו בגלל הילדה.

איפה הילדה היום?

הילדה פה אצלי.

או.קי. ומה מעבר לזה?

" לא היה לי יום אחד בלי טרגדיה, בעיר החדשה הוא כבר התחיל להרביץ גם לילדה, וזה כבר נתפס ככה בשכונה והמדירה עברנו לאחרת, שם הוא נתן לי מכות והכניס אותי שוב להריון והפעם לא ויתרתי, לא רציתי עוד ילד ממנו, אמרתי לו שאני רוצה לעשות הפלה ושוב חזרו המכות, בכל זאת בסופו של דבר הוא השתכנע, לקח אותי לעשות את ההפלה, ועשיתי את ההפלה, אחריה הוא לקח אותי לאתר מוכר בדרום. בלי שאני יבין משהו, כשאני עדיין מעורפלת מההרדמה הכללית ועם האינפוזיה הוא לקח אותי לשם והתחיל לתת לי מכות.

זה מקום שאפילו מסוק לא עובר משם עם הרבה בארות, ואמר לי שכאן הוא חותך אותי לחתיכות וזורק אותי לבאר יחד עם הילדה, ושאף אחד לא ידע מה קורה איתי. היינו שם 3-4 שעות כשהוא מטיח את הילדה ברצפה ולא עזר הבכי שלי. למזלי, אמא שלי חיפשה אותי ונלחצה מכיוון שהפלאפון שלי לא עבד כי הוא שבר לי אותו, ומהלחץ מכך שהיא ידעה על כך שהוא מאיים עלי להרוג אותי היא רצה להגיש תלונה במשטרה. אני לא יודעת איזה נס קרה אבל איכשהו בסופו של דבר שרדנו אני והילדה את המכות באתר והוא התחרט, השאיר אותנו בחיים ולקח אותי הביתה. ברגע שהגענו לשם חיכתה לנו משטרה שבאה לחפש אותי.

הם נתנו לי להתלונן וישר התלוננתי, הם עצרו אותו ואז התחילה מסכת איומים נוספת מצד המשפחה שלו שאמרו שאם אני לא מושכת את התלונה ואומרת שזה היה שקר הם יהרגו את ההורים שלי אותי ואת הילדה. למזלי, אמא שלי הייתה חזקה ולא ויתרה עלי, זאת הייתה תקופה כל כך קשה שנגיד היום, אני כבר כל כך אמיצה שאני מוכנה להיכנס לכפרים ולהוציא את הבנות האלה שעכשיו הולכות אליהם. אבל באותו רגע היה לי פחד ובכל זאת חתמתי על תצהיר משטרתי שהשאיר אותו במעצר.

אחרי שהוא נכנס לכלא חזרתי לעיר שבה גרנו לדירה לקחת כמה דברים, אבל לא היה שם כלום. כל הרהיטים שקניתי עם כל החפצים הכל נעלם, אפילו תחתונים לא היו לי שם, אפילו התמונות או חשבונות ששילמתי, לא היה זכר לכלום. הוא גם לקח צ'קים שלי וחילק אותם לאנשים, עד היום אני בחובות מזה, של 100 אלף שקל. אחרי זה הוא השתחרר למעצר בית ואז הגיע אח שלו לבית של אימי והכין אותי שהוא אמור להשתחרר ושהם רוצים שאני יבוא לכפר ושאם אני לא יבוא אני יודעת מה עלול לקרות. לקחתי את הילדה וכמו זומבית מבוהלת נסעתי איתו לשם.

שבן הזוג הגיע הוא היה הורג אותי במכות, עם חוטים שמו של חיבורי הכבלים ועם שוט ובנוסף היה שובר לי את העצמות ועד היום יש חור בצלעות כתוצאה מכל המכות של אותו היום, לבית חולים לא הסכימו בכלל לקחת אותי. "

 איפה היו האחים שלו בכל הזמן הזה?

" הם היו מחזיקים לי את הידיים או חוסמים לי את הפה. אלימות ממש לא הייתה מצידם. חיפשתי את הילדה והוא אמר שאני כבר לא יראה אותה, לאחר מכן מצאתי את הילדה וברחתי משם, הפעם לקרוב משפחה בעיר אחרת. פתאום יום אחד הוא הגיע לשם והתחיל לשאול אם הכל בסדר, הוא המשיך וסיפר שאמא שלו חולה וכל מיני סיפורים כאלה. "

איך הוא ידע שאת שם?

" אחרי שלקחתי את הילדה כבר היינו שוב בקשר, הפעם רגוע יותר, בלי להיפגש. הייתה לו תכנית מסוימת כנראה ורק אחר כך זה התבהר."

מה זאת אומרת תכנית? 

" הוא ידע שאם אני יישאר ברהט אז אמא שלי תחפש ותמצא אותי, וכנראה בגלל זה היה לי קל לברוח משם. כשהוא הגיע לביתו של קרוב המשפחה שלי, הוא סיפר את הסיפור על כך שאמא שלו חולה ושהיא רוצה לראות את הילדה לשעה.

חיכיתי כמעט כל הלילה והתקשרתי על מנת לבדוק מה קורה איתה אך רוב הזמן הוא לא ענה ואם הוא היה עונה אז הוא היה מספר שהיא משחקת ושהכל בסדר. בשעה 3 לפנות בוקר הוא התקשר וקפצתי, הוא שאל מה קרה, למה את לא יכולה לישון? בתגובה שאלתי אותו איפה הילדה והוא אמר שאני כבר לא יראה אותה כי היא עומדת לעבור לעזה.

היה גשם נוראי ויצאתי עם הפיג'מה לתחנת המשטרה ומשם גלגלו אותי מתחנה לתחנה, זה היה סיוט שנמשך עשרה ימים, וכל אותו זמן הרגשתי שהמכות היו כל כך מתוקים לעומת ההרגשה על זה שהילדה שלי שם ועומדת לעבור לעזה.

רציתי ללכת לבית משפט אבל בזמנו היו עיצומים והיה סגור, במקביל לא היה לי כסף לקחת עו"ד ואמא שלי לקחה את הצ'קים שלה וחתמה לעו"ד, בזמן הזה של העיצומים ושבית המשפט לא עבד הוא לקח את הילדה לבית המשפט המוסלמי- שארי, ושם הוציא חתימה של נוטריון על כך שמסרתי את הילדה לו ולאמא שלו, הייתה לו את החתימה שלי עם הכל. לאחר מכן הלכנו לבית משפט והתלוננתי שהוא הפר צו בית משפט על מעצר בית, מה שהוא עשה במקביל היה להביא מכתב מקרוב המשפחה שאצלו התארחתי ובו הוא רשם שהוא הסכים לתת את הילדה לאבא."

הוא באמת כתב מכתב כזה???

" בטח שהוא עשה את זה, עם הסכין מוצמדת לגרון. מאז לא דיברתי יותר עם קרוב המשפחה."

ומה הוחלט בבית המשפט?

בית המשפט קבע שהילדה צריכה להיות עם האמא- איתי. אבל פעם ראשונה הם הפרו את צו בית המשפט, ואז בא צו נוסף, לאחר שגם אליו לא התייחסו, נכנסו עם כוחות שב"כ, משטרה ועובדים סוציאליים, וכשהגעתי לילדה ראיתי אותה מוזנחת עם שערות מפוזרות, שחורה כמו פחם מלכלוך, והטיטול שהיא הייתה איתו היה אותו אחד שאיתו היא יצאה מהבית מעל עשרה ימים לפני כן, עם קקי ופיפי, בלי שיחליפו לה, היא הייתה במצב הכי מוזנח שיש.

היא ישבה אחרי זה כמו חיה בפינה ולא יכלה לראות אנשים, לקח לה המון זמן להיפתח לאנשים אחר כך והיא הייתה במצב שרק מלראות בן אדם אחר חוץ ממני, האמא, היא הייתה צורחת ומתפרעת כמו חיה, לקח הרבה זמן עד שהיא הגיע למצב שהיא נמצאת בו היום ברוך השם, שהיא כבר במצב שיש לה חברות והיא פתוחה לסביבה. אחר כך הוא התחיל שוב להתקשר ולאיים ושוב חזר על עצמו כל הסיפור והגעתי למקלט של יד לאחים.

איך הגעת ליד לאחים?

דרך העיתון, היה באיזשהו עיתון מאחורה מספרים חשובים של נשים מוכות ובהתחלה הייתי בקשר עם ארגון מסל"ן ( מוקד סיוע לנשים- נגב ) מבאר שבע שמאוד עזרו אבל יד לאחים ממש יכלו והתייחסו והחזיקו אותי לאורך כל הדרך. וכשהגעתי לשם הוא התחיל להתקשר לפלאפון שהיה לי ושאל אותי איפה אני.

הוא סיפר שהוא עובד שב"כ ושהחוק בצד שלו ושתמיד ידע איפה אני על ידי חדירה למאגרים במחשב, מרוב תמימות האמנתי לו להכל.. זה היה ממש לפני פסח וכולם במקלט הלכו למשפחות אירוח אבל אני לא רציתי והלכתי לבית של אמא והוא תפס אותי שוב שם.

איך הוא ידע שאת שם?

הוא כל הזמן עבר בעיר של אימי, וחיפש אותי, ובסופו של דבר כשהגעתי לפסח הוא הביא את חבר שלו ואמר שבעל ואישה תמיד רבים ושזה נורמאלי ושאל מה חסר לי. אמרתי לו שאני צריכה בגדים לי ולילדה, אפשר לדבר על הכל, כן?

 בטח.

הוא הכניס אותי לחורשה ועשה מה שצריך בכח, והסביר לי בצורה ברורה שאני לא יעיז ללכת למשטרה כי " את יודעת מה יקרה אחר כך. כתוצאה מאותו יום נכנסתי להריון ואם הייתי יודעת את זה הייתי עושה הכל על מנת שלא להביא ממנו ילד נוסף. באותו זמן בכיתי כל הזמן.

חזרת אחר כך ליד לאחים אחר כך?

לא, כי אחרי מה שהיה לי לא הייתי מוכנה להיפגש עם אף אחד, והם דווקא התקשרו, אבל במצב שלי בכיתי כל הזמן והיה לי מאוד קשה ואמרתי להם שלא קרה כלום ושאני רוצה להישאר עם אמא. והגעתי למצב שאף אחד לא יכול כבר לעזור לי כולל אמא או אבא.

יום אחד הוא חזר אלי ורצה לקחת אותי לעשות קניות לילדה, אמרתי לו שלא והוא החליט ללכת ולקנות פירות וירקות ואז כשהוא חזר הוא שם לב שאני קצת מלאה ועם בטן, והוא שאל אותי אם אני בהריון ואמרתי לו שלא אבל הוא החליט שכן ואמר טוב כבר היית עם מישהו, החלטתי שלא לענות לו ושיחשוב מה שהוא רוצה, מה גם שאני זוכרת מה שהיה עם הילדה הקודמת.

בגלל שיש לו כבר עשרה ילדים מכל הנשים הוא יודע פחות או יותר לזהות את החודש שבו נמצאת האישה, וכששכבתי בבית החולים הוא התקשר ושאל אם כבר ילדתי, כשהאחות שאלה מי זה, אז הוא אמר שזה האבא של הילד וכששאלה אותו למה הוא בטלפון ולא פה הוא אמר שהוא בעבודה בחיפה. שקרן! כמה שאני מכירה אותו, אין בו מילה אחת של אמת. הוא מדבר והשופטת מאמינה לו. ככה גם היה בבית המשפט השארי ( בית המשפט המוסלמי ).

כל הליכי השיפוט היו בבית המשפט השארי? 

לא, אבל מכיוון שהוא חטף לשם את הילדה אז זה התחיל שם והעו"ד עמדה על זה שאין סמכות לבית משפט ישראל לטפל במקרה, לא ויתרתי ולמרות ששם אמרו שבגלל שהוא נשוי זה צריך להיות שם עברנו לבית משפט ישראלי

אחר כך הוא הגיע לבית חולים  ואמר שהן לא שלו שהם לא דומים בכלל, שזה לא יכול להיות. אחרי השחרור מבית החולים שוב לא היה לי כסף ולא חלב ואחרי כל מה שעברתי כבר חייגתי אליו כי אני לא יכולה לצאת לעבודה עם 2 ילדים קטנים, וביקשתי שיחזיר לי את כל מה שהוא לקח, הוא אמר שנשכיר ביחד בית והסכמתי, בסוף הוא השכיר לי בית עם הצ'קים שהוא גנב מאמא שלי וגם חילק את חלקם בחברון ובחנויות ברחבי הארץ.

פתאום הוא הופיע לילה אחד ליד הראש שלי כשאני מניקה את הילד ואמרתי לו שלא יתקרב אלי. הוא משך אותי בחוזקה ואמרתי לו תחכה שאני יסיים להניק את הילד, ואז הוא תפס את הילד ומשך אותו מהחולצה, ככה כמו שהוא, תינוק בן 3 שבועות וזרק אותו בחוזקה על המיטה לכיוון הקיר ובנס הילד לא נפגע או עף על הקיר, התחננתי שייתן לי להאכיל את הילד, והוא ענה שלא אכפת לו ושזה ילד של פרוצה. איך שהוא הגיע לפסים אלימים התחלתי לצעוק על מנת לעיר את האנשים שגרים בסמוך והוא נבהל כי פחד שיהיו עדים שהוא מרביץ ואמר נראה מה אני יעשה לך, את תקבלי את שלך ויצא מהבית.

אמא, אוי אמא 

" אחרי שהוא יצא והתחיל לכבות לי את החשמל, ישר התקשרתי לאמא שלי, שאף פעם לא פחדה ותמיד הייתה לצידי, כשהיא הגיעה היא אמרה לי לפתוח את הדלת ושנדבר כמו אנשים נורמאליים. הוא נכנס עם בירה ביד ואמרתי לו שאני רוצה לקחת בחזרה את מה שהוא לקח לי, כי זה לא שלו, ושזהו שבזה הסיפור ייגמר.

ביקשתי שיביא את הדברים שלי וזהו, גם אמרתי לו שאחרת זה ייגמר בזה שהוא יהרוג אותי או שאני יכניס אותו לכלא לכל החיים. הוא בתגובה לקח את וזרק אותה על אימי והתחיל לאיים בתלונות, אמא שלי בתגובה אמרה לו שייקח את עצמו ויעזוב אותי בשקט ואז הוא התחיל לקלל אותנו, ואמר שהוא יהרוג אותנו וששנינו זונות ושהוא יטפל בנו.

אחר כך הוא ירד למטה והתחיל לצעוק ברחוב לאנשים שייעלו ושיש זונה בקומה למעלה ושכולם יכולים לעלות בתור. מפה זה כבר הסתיים. הוא התחיל להגיע אני לא פתחתי לו את הדלת ומאז קיבלתי דירה והתחתנתי עם בעל טוב ועברו כבר כמעט 5 שנים. פתאום הילדה הלכה לבית הספר וכבר הכנסתי אותה לבית ספר דתי, שם התחיל להפריע לה שם המשפחה, והלכתי למשרד הפנים על מנת שלא תהיה לילדים אי נעימות כי רציתי שהם יהיו עם שם שנעים לשמוע כמו כל הילדים. החיים שלי כבר נהרסו ואני שומעת מכל מקום את הדיבורים והוא גרם לי סבל מהתחלה ועד הסוף בחיים שלי.

ברוך השם יש לי את בעלי ואז הלכנו לבית המשפט לשנות את שם המשפחה של הילדים ושם, לאחר כל ההתעללות שעברנו ואחרי שכבר היו החלטות רבות בנושא, בא בית המשפט ובמקום לאשר להחליף את שם המשפחה לילדים הם רוצים שבן הזוג לשעבר ייראה את הילדים, השופטת גם תוקפת בטענה שהבאתי איתו 2 ילדים והיא לא נותנת לי את האופציה אפילו להסביר לה באיזה צורה באו הילדים לעולם.

היא גם מחייכת אליו בכל דיון. לא איכפת לי שהילדים יגדלו ויימצאו את האבא שלהם, אבל היום הם סובלים משם המשפחה והבעל הנוכחי שמגדל את הילדים אמור כרגע לזוז הצידה ולתת להוא שהתעלל בנו לראות את הילדים. מה גם שלילדה יש טראומה קשה עוד מאז והיא לא מוכנה אפילו לשמוע עליו, היא זוכרת מה שעשו לה בכפר ואיך התייחסו אליה שם ואת המכות שאני חטפתי. אני לא רוצה שייקרה כלום לילדים, גם ככה הם כבר סבלו הרבה. "

איזה מסר את רוצה להעביר לבנות שאולי חושבות ללכת, לבנות שנמצאות או למשפחות שלהם?

" אני רוצה להגיד שיהיו זהירות מאוד ויתרחקו מהן, פשוט בלי לחשוב, לראות אותם וישר להתרחק, אני כרגע במצב שאפילו פועלים שעובדים אצלי מחוץ לבית לא ייכנסו לתוך הבית. יש לי מישהי שגרה קרוב שנמצאת בקשר עם בדואי ומראה לכולם שהיא מאושרת אבל גם אם יתערבו איתי על מיליון דולר אני לא יאמין שהיא באמת מאושרת.

אני רואה בדיוק מה שקורה וכאחת שעברה את זה אני מזהה בדיוק את מה שקורה באמת בבית. עם הכליאה ועם הכל. לא יכולתי לצאת מהבית בלי אישור, אפילו למכולת, הייתי צריכה להתקשר אליו ואם הוא לא היה מאשר, אפילו שהילדים יישארו רעבים אסור לך לצאת מהבית. זה פשוט מאוד, ברגע שאת איתו את הרכוש שלו."

 אנחנו חייבים להבין משהו, יש גם ישראלים אלימים, מה שונה בין בעל מכה מפה לבן מיעוטים?

" הבני מיעוטים באים נטו ממטרה להרוג, אני חייה היום רק בחסדי שמיים, אני לא יודעת איך יצאתי, מהמכה שקיבלתי פה בראש אני עד היום סובלת. אני יושבת בדירה כשהילדים ישנים ובעלי בעבודה אני פתאום מקבלת רעשים מצד לצד, את יודעת, בזמן הזה אני לא יודעת מה לעשות, אני קופצת זה מן דבר שנותן לי למות, הם שונאים יהודים והם יודעים שהילדים שלי יהודים, ירצו או לא, עד גיל 18 הם עם תעודת זהות של יהודים, אחרי זה הם יכולים בכח לקחת את הילדים למשרד הפנים ועם הזכויות של היהודים הם רוצים לחיות כמו מלכים."

אז עכשיו את כל החיים בפחד?

" כן, אח שלו אמר שבגיל 16 הוא ילך למשרד הפנים ויבדוק ברישום, אם הילדה יהודיה הוא יגמור אותה בכדור אחד."

וכשהיית שם ראית עוד יהודיות?

" לא ראיתי, שמעתי שיש, וראיתי גויות שבאות מרוסיה, רומניה ושאר בחורות מסכנות שהוברחו מאירופה. "

הם מתעללים גם בגויות?

" מתעללים בכולן, אין מצב שלא מתעללים. "

ואין יוצאים מהכלל?

" אין. אני בטוחה, גם אם יתנו לי מיליון ויגידו לי שזה ככה אני מוכנה לוותר על מיליון ולהגיד שזה לא ככה. אין מצב שמי שלא בדואית אין לה זכות בלי להתקשר להזיז את המנעול של הבית, בלי אישור את לא יוצאת מהבית. פעם אחת, למרות שהוא לא היה נמצא הוא היה מספר לי בדיוק מה עשיתי כל היום, וזה בשביל להראות לי שהוא יודע כל מה שאני עושה."

איך זה קורה?

" הוא היה קונה אותי בכל מיני דברים ואז היה מתעלל בי, אני שונאת את האדם הזה, הוא הביא אותי למצב שאני לא מרגישה בן אדם. תראה, בהתחלה גם לא ידעתי שיש עוד נשים כמוני אבל אחרי זה, בכל מיני מפגשים מסתבר שזה אמין דפוס קבוע ושיש להם ממש שיטה קבועה שאיתה הם פועלים. יודעים בדיוק באיזה נקודה רגישה לגעת בכל ילדה "

איך בעלך החדש? הוא מכיר את הסיפור? איך התחלתם את הקשר?

" הוא בא אלי, והוא מכיר אותי עוד מילדות. הוא זוכר איך הייתי והוא גם יודע איך סבלתי אבל ברגע שיצאתי עם הבדואי הוא לא היה והוא אומר שאם הוא היה שם לפני אז זה לא היה קורה, אבל מה שקרה כבר קרה והיה ולא צריך לתת לילדים לסבול מזה. "

מה המסר שלך להורים?

" אני קודם כל אומרת לא לסגור את הדלת בפני הילדות, ובכל מקרה לנסות ליצור מצב שהיא תמצאה בבית שלה את מה שהיא מחפשת שם. אין אהבה. שם לא יכולה להיות אהבה, רק צרות מכות וכאב, תראי, בחורה בגיל 16-17 מה כבר צריכה?

ג'ינסים בשמים ועוד שטויות, אני בטוח הייתי צריכה לחשוב טוב טוב, אבל לא חשבתי שהעזרה שלו באה לתת לי, הייתי תמימה ולא היה לי שום אינטרס כי באמת רציתי להחזיר לו כסף, מה שאני אומרת זה לעשות וכמה שיותר מהר, לא לחכות, אפילו עכשיו, בלי לחכות ולנסות ולהציל את החיים, להציל את החיים כי להרוג בן אדם אצלם זה ככה ( והיא מראה נקישת אצבעות ). עד שמישהו נכנס לכפרים שלהם זה המון זמן, והמשטרה שלנו מאוד פחדנית. אוי ואבוי אם המצב היה הפוך ויהודי היה הולך עם ערביה, אפילו במרכז תל אביב ובכל המדינה היה בלאגן, אני רוצה לראות מה יקרה. "

מה הלאה?

" אני ישמח מאוד אם יתברר שהסיפור שקרה לי יכול להציל אלפי בנות, וגם בחורה אחת, יש בנות שהן כל כך עקשניות בגיל הזה. ואני לא ילך רחוק, יש לי אחות בגיל 13 וכל מה שאנחנו אומרים לה היא עושה בדיוק הפוך ואנחנו מנסים. "

מה תעשי אם תראי אתה הולכת עם בן מיעוטים?

" אני יהרוג אותה. שלא תעשה את אותה טעות כמוני. "

00:20 אחרי סיום הראיון עם ע', מיכל כבר במערכת, מזועזעת ומצומררת ואני לא פחות ממנה. הייתה לנו נסיעה שברובה רק דיברנו על ההלם, לא יודע אם ציפיתי לדבר כזה, הרי כחלק מהחומר המקדים שקראנו לפני הכתבה כבר היו מקרים, אולי המתח עולה מכיוון שפגשנו בזה פנים מול פנים, בכל זאת, דבר שאתה רואה יותר קרוב אלייך.

אני מגיע לחנייה של אחד מהקניונים בעיר והאוטו כאילו מוביל אותי אל הרחוב שממשיך אותו. עומדים שם 2 רכבים מסוג הונדה שמקושטים בהגזמה יחד עם חבורה של בני מיעוטים שמדברים עם ילדות מהעיר, האירוניה היא שמאחורי האוטו שלי נוסעת משום מה ניידת של המשטרה שכנראה עושה סיור לילי, הם רואים את הניידת ולרגע נכנסים קצת לאוטו, כאילו לחפש משהו, רק אחד נשאר לדבר עם ילדה אחת. אני מעביר בראש מחשבה של איפה ההורים של הילדות? הם יודעים מה הבנות שלהן עושות עכשיו? מה יהיה בקיץ בחופש הגדול? עד מתי המצב הזה יימשך? גם ככה אני עצבני על זה שבכל מקום מנסים להשתיק את העניין ויש תחושה של שתיקה בנושא אצל כל גורם שדיברתי איתו ברחבי העיר, מצד שני, באמת, מה כבר אפשר לעשות? לא יודע. אני לא הורה עדיין, אבל אני יודע בוודאות מה הייתי עושה אם היה מדובר באחד מהילדים שלי, יש עניין של ערבות הדדית? אולי אני צריך להצטרף לסיירת הורים?אבל שוב, מה כבר סיירת ההורים יכולה לעשות? קונפליקט פנימי שמהדהד בראש ולא נותן לי מנוחה".