האם יבוטלו דו"חות החניה של כלל התושבים?

היום התקבלה תשובת בית המשפט בנוגע לעתירה שהגישה עו"ד תמר קידר נגד עיריית אשקלון בנושא דו"חות החנייה בעיר.

כזכור, לפני כחמש שנים התקבלה בעירייה החלטה לגבות תשלום עבור חניות ולצבוע מדרכות באזורי עומס בצבעי כחול לבן.

כבר אז היו תושבים שהביעו תרעומת על ההחלטה וטענו שצביעת החניות פוגעת בתושבי העיר למרות שהיא עשויה להואיל לבעלי העסקים ובתוך זמן קצר התחילו להתקבל תלונות על דו"חות שניתנו לתושבי העיר ללא הצדקה לכאורה.

בחלק גדול מהמקרים המדחנים לא עבדו ולכן התושבים לא יכלו להוציא פתקי חנייה וכשחזרו לרכבם גילו דו"ח על השמשה.

במקרים אחרים, לטענת חלק ממקבלי הדו"חות, למרות שימוש ביישומון שיועד לתשלום עבור החניה, הם קיבלו קנס כשחנו בכחול לבן.

עו"ד תמר קידר המייצגת את העותרים, קיבלה היום את החלטת בית המשפט לקיים דיון בנושא בעוד כארבעה חודשים ואמרה:

" ביום 19.5.2019 הגישה הגב' רחלי בראל באמצעות עו"ד תמר קידר, ערעור על החלטת השופט כפכפי מבית המשפט השלום באשקלון, אשר דחה את טענותיה לפיהן אי להרשיע אותה בעבירה של אי תשלום אגרת חנייה, מאחר ואין מדובר בעבירה בניגוד לחוק העזר.

הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והדיון בעניין צפוי להתקיים ביום 25.9.19 בפני השופט אלון אינפלד.

באת כוחה של המערערת, עו"ד קידר טענה כי:
1. בפועל "כרטיס החנייה" שבחוק העזר לאשקלון מכוחו ניתן הדו"ח, אינו בנמצא (כרטיס חנייה לפי סעיף 12א לחוק העזר) ומעולם לא הונפק על ידי המשיבה.

2. אמצעי התשלום באמצעותם גובה המשיבה בפועל דמי חניה, ו/או מטילה דו"ח קנס של 100 ₪, בשל אי התשלום של דמי חנייה, באמצעותם, לא הוגדרו בחוק העזר הנוכחי של אשקלון.

3. לא נקבעה בחוק העזר לאשקלון החובה לשלם במקום חנייה מוסדר בתשלום באמצעות אחד מאמצעי התשלום אלו; וזאת בניגוד להנחיות משרד הפנים, ומשרד התחבורה, בחוקי עזר מומלצים להעמדת רכב וחנייתו, שהם פרסמו.

4. לא נקבע בגין מי מאמצעי תשלום אלו תעריף חנייה בתוספת לחוק העזר (סעיף 11 לחוק העזר), למעט תעריף של 1 ₪ לשעה לגבי "כרטיס חנייה" (סעיף 4 (א) לתוספת לחוק העזר.

5. אין כל חובה לשלם על פי הסדר חנייה ארצי, באשר הוא אמצעי תשלום המהווה רשות בלבד לבחירת הנהג, ולא חובה שנקבעה בפקודת התעבורה. מה גם שהסדר חנייה ארצי – לא הוגדר בחוק העזר כ"כרטיס חנייה" (בניגוד למוצע ומומלץ בחוקי העזר לדוגמא). כך גם, כרטיס החנייה האלקטרוני שכיום מהווה הסדר חנייה ארצי, לא נקבע כאמצעי תשלום במסגרת חוק העזר של המשיבה.

6. לנוכח העובדה כי אין באי תשלום באחד מאמצעי התשלום שלא נקבעו בחוק העזר, כדי להוות עבירה על סעיף 3 (ד) (2 ) ו/או (3) לחוק העזר על פי לשונו והעובדות המפורטות בדוח החנייה ועל פי תכליתו, באשר הם אינם "כרטיס חנייה"

7. לנוכח העובדה כי הובהר כי התמרורים אותם הציבה המשיבה (817 ו439) נעשו שלא על פי הוראת חוק העזר / פקודת התעבורה והמשיבה לא הציגה כי הסדרת מקומות החנייה נעשו בהתאם לסעיף 2 לחוק העזר או לפקודת התעבורה ו/או כי התמרורים הוצבו כדין, והתקיימה חובת ההיוועצות כדין, ו/או הסכמה, על פי סעיף 2 לחוק העזר;

הרי שמכל האמור לעיל, ביחד ו/או לחוד יש מקום להורות על זיכוי המערערת מהעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

שופט בית המשפט השלום לעניינים מקומיים באשקלון, כאמור דחה טענות אלו, של הגב' בראל.

17. לכן, במסגרת הערעור המערערת, מבקשת מבית המשפט המחוזי בבאר שבע להתערב בקביעות בית המשפט הנכבד השלום ולהורות על זיכוי המערערת מהעבירה שיוחסה לה, בדו"ח ברירת המשפט. "

עו"ד קידר עוד טענה כי " ההחלטה במסגרת הערעור שיתקיים בבאר שבע, תהיה החלטה תקדימית שתתייחס לכלל דוחות וקנסות החנייה, שניתנו בשנים האחרונות לרבים מתושבי העיר.

מטרת הערעור אינה רק לבטל את הדו"ח של המערערת, אלא לבטל את כל הדוחות שניתנו לתושבים, שלא שילמו אגרת הסדר חנייה, וכן על מנת, שכל מי ששילם קנס, יוכל לקבל כספו חזרה. "