מדו"ח מבקר המדינה שהותר לפרסום זה עתה, עולה תמונה של התנהלות לקוייה בכל הקשור לבניית החוף והנפרד והשוק העירוני החדש באשקלון והשגות על אופי הפעילות בחברה הכלכלית לאשקלון כמו גם מספר בעיות בהתנהלות החכ"ל במספר נושאים עליהם לא חששו בחכ"ל להגיב.
בין ההשגות שנכתבו בדו"ח ניתן למצוא התנהלות מדאיגה בנושאים הקשורים למוסדות החינוך בעיר, ובדו"ח נכתב ש"הנתונים שנאספו במהלך הביקורת העלו ממצאים חמורים בדבר הצבת מבנים יבילים רבים במוסדות חינוך ללא היתר, בין היתר על ידי עיריית אשקלון, ועשיית שימוש בהם ככיתות לימוד מבלי שהתקבלו האישורים הנדרשים מהגורמים המוסמכים – כמו אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה ואישור פיקוד העורף בנוגע לאמצעי הבטיחות, סידורי הכבאות והצבת מרחבים מוגנים ומקלטים. "
עוד עולה מהדו"ח כי "עיריית אשקלון הציבה בשני בתי ספר שנבדקו במסגרת הביקורת 9 מבנים יבילים ללא היתרי בנייה: ב"בבית הספר לאמנויות" הציבה העירייה 8 מבנים בשטח כולל של כ-430 מ"ר ו"בבית הספר למדעים" הציבה מבנה יביל אחד בשטח של כ-60 מ"ר, המשמש כיתת לימוד."
לגבי החברה הכלכלית נכתב בדו"ח:
" אישור הגדלת התקשרות בחברה הכלכלית אשקלון
החברה הכלכלית אשקלון נוסדה בשנת 1986. מטרות החברה בהתאם לתזכיר ההתאגדות שלה הן: לפתח ולבנות את העיר אשקלון וכלכלתה באמצעות ניהול נכסי העירייה; לעסוק במישרין או בעקיפין, בהשקעות מגוונות ובהקמתם, רכישתם, הרחבתם או פיתוחם של מפעלי תעשייה, חקלאות, תיירות, תחבורה, פיננסיים, שירותים ציבוריים, בנייה ומקרקעין; ליזום תכניות פיתוח והשקעה בתחום העיר או באזורים הקשורים לה. החברה עוסקת בעבודות תשתית, פיתוח וסלילת כבישים; בניהול נכסי נדל"ן; בהפעלת המרינה והיכל התרבות. היקפה הכספי של פעילות החברה עומד על כ-190 מיליון ש"ח בשנה. לחברה הפסד מצטבר של כ-10 מיליון ש"ח. באפריל 2013 התקשרה החברה הכלכלית עם חברה א' אחרי שהצעתה זכתה במכרז לביצוע עבודות פיתוח בשדרה ובכיכר בשדרות בן-גוריון בעיר בהיקף של כ-6.6 מיליון ש"ח. יצוין כי חוזה ההתקשרות עם חברה א', כלל זכות ברירה להגדלת ההתקשרות בשיעור של 100% מסכום ההתקשרות הראשונית, וזאת לצורך ביצוע עבודות פיתוח זהות לעבודות הפיתוח בהתקשרות הראשונית.⦁ בינואר 2014, שמונה חודשים לאחר חתימת הסכם ההתקשרות עם חברה א', הובאה לאישור הדירקטוריון הגדלת ההתקשרות מתוקף זכות הברירה הכלולה בחוזה עם החברה, לצורך מיזם אחר – הקמת חוף רחצה באשקלון הממוקם סמוך לשדרות בן-גוריון (להלן – החוף הנפרד). היקפה הכספי של ההתקשרות עמד על כ-5.4 מיליון ש"ח. בפני הדירקטוריון עמדה חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לחברה הכלכלית (להלן – חוות הדעת המשפטית), ולפיה אין מניעה לאשר את הגדלת ההתקשרות עם החברה לביצוע העבודות למיסוד החוף הנפרד. חוות הדעת המשפטית התבססה על הוראות הסכם ההתקשרות עם החברה, ולפיהן ניתן להגדיל את היקף החוזה ב-100% על ידי ביצוע עבודת פיתוח הזהה לעבודה הכלולה בהסכם ההתקשרות. עם זאת צוין בחוות הדעת כי את העבודות בתחום הים שאינן זהות לעבודות הכלולות בהסכם ההתקשרות ניתן לאשר בפטור ממכרז. ואולם, בביקורת נמצא כי מלבד העבודות בתחום הים היו עבודות נוספות להקמת החוף הנפרד, שאינן זהות כלל לעבודות הפיתוח בשדרה. ראשית, העבודות המבוקשות אמנם סמוכות לשדרה אך אינן נמצאות בתחומה, והלכה למעשה מדובר במיזם אחר (הקמת חוף). שנית, נמצא כי במסגרת העבודות להקמת החוף הנפרד יש צורך בסוגי עבודות חדשות וייחודיות עם מפרט ותמחור שונה, שלא נדרשו לצורך פיתוח השדרה. כך למשל יש, בין השאר, צורך בעבודות האלה: בניית מלתחות; הקמת קיוסק וחצר משק; בניית מתקני ספורט, פרגולות, שבילים ורחבות מרוצפות. עוד נמצא כי הדירקטוריון אישר את הגדלת ההתקשרות על פי זכות ברירה הכלולה בחוזה, ללא דיון כלשהו – בלי שדן בסוגיות המהותיות שעלו בחוות הדעת, בלי שבחן את אופי העבודות נשוא ההתקשרות להקמת החוף הנפרד, ובלי שבחן את הכדאיות העסקית באי-קיום מכרז.משרד מבקר המדינה מעיר לחברה הכלכלית אשקלון כי אישור הגדלת ההתקשרות עם חברה א', על פי זכות הברירה הכלולה בחוזה, לצורך המיזם הנוסף, כאשר העבודות להקמת החוף הנפרד אינן זהות מבחינת המפרט והתמחור לעבודות בהתקשרות המקורית אינו עולה בקנה אחד עם תנאי זכות הברירה הקבועים בחוזה לצורך מימוש הזכות. לפיכך, הגדלת התקשרות זו לא נעשתה הלכה למעשה על פי תנאי המכרז והחוזה המקורי, ויש בכך פגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת עם מציעים פוטנציאליים אחרים, וייתכן אף פגיעה באפשרות להשיג את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר עבור החברה הכלכלית. החברה הכלכלית אשקלון מסרה בתשובתה ממאי 2017 למשרד מבקר המדינה כי החלטת הדירקטוריון התקבלה על פי הנתונים שהונחו בפניו והיו ידועים באותה עת. עוד מסרה כי בחינת אופי העבודות היא בחינה הנדסית ובהתאם להמלצת מהנדס החברה נמצא כי העבודות מאופיינות באופן זהה מבחינה הנדסית אף אם התוצר שונה.משרד מבקר המדינה מעיר כי מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון עולה כי בפני חברי הדירקטוריון לא הוצגה המלצת מהנדס החברה בעניין זה. כמו כן מפרט העבודות ותמחורן שונים מאלה שנקבעו בהתקשרות המקורית ולכן אין מדובר בעבודות זהות. תחום המכרזים כרוך בניהול כספי ציבור רבים ומחייב זהירות יתרה. מן הראוי היה שחברי הדירקטוריון ידרשו מידע נוסף כדי לוודא כי אכן יש מקום לאשר את ההתקשרות בלי לקיים מכרז, לבחון את הכדאיות העסקית באי-קיום מכרז נוסף ולדון במכלול ההיבטים הקשורים בנושא. ⦁ סעיף 174 לפקודת העיריות, שאמנם אינו חל על תאגיד עירוני, מחיל מגבלות על העסקת קרובי משפחה של עובדי עירייה ונבחריה, וקובע כי עובד עירייה או בן זוגו של עובד עירייה לא יתקשר בחוזה עם העירייה ולא יבצע עבודה למענה. בהקשר זה ראוי לציין שבתזכיר לתיקון פקודת העיריות מאוגוסט 2016, שיזם משרד הפנים בעקבות המלצות הצוות לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי, הוצע לתקן את פקודת העיריות ולהחיל את סעיף 174 האמור גם על התאגיד העירוני, בנימוק שהתאגידים הם זרועהּ הארוכה של העירייה, וכי העסקת קרובי משפחה של עובדי העירייה או של נבחרי הציבור בתאגיד, בנסיבות האסורות לגבי העירייה עצמה, מעוררת קושי הן בשל חשש לשיקולים זרים והן בשל ניגוד עניינים עקב הקִרבה המשפחתית. נמצא כי מזכירה באחד האגפים בעיריית אשקלון נשואה לאחד מבעלי חברה א'. עובדה זו, המעלה לכאורה חשש לניגוד עניינים, לא נידונה כלל בפני הדירקטוריון, אף שהייתה ידועה, כעולה מהפרוטוקולים, לחברי ועדת המכרזים בדירקטוריון, אשר בחרה בהצעתה של חברה א' בהתקשרות המקורית עמה.חברה א' מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2017 כי פקידה באחד האגפים אינה יכולה להשפיע על שום מהלך של חברה קבלנית שזכתה במכרז על פי דין. כמו כן מסרה כי האיסור על העסקת קרובי משפחה חל רק לגבי העירייה ואינו חל על תאגידים עירוניים.ראוי כי על התקשרות של חברה עירונית יחולו אותן מגבלות החלות על העירייה, ועל משרד הפנים כמאסדר של התאגידים העירוניים להידרש לנושא. ככלל, יו"ר הדירקטוריון בחברה העירונית הוא ראש הרשות המקומית, שליש מחברי הדירקטוריון הם נבחרי ציבור ושליש נוסף הם עובדי העירייה. זאת ועוד, חובת הנאמנות של חברי הדירקטוריון שהם נציגי העירייה שמורה בראש ובראשונה לעירייה ולא לחברה העירונית. יש אפוא קשר הדוק בין פעילותה של העירייה לפעילות החברה, קשר העלול ליצור, ולוּ למראית עין, ניגוד עניינים בהתקשרות החברה עם קרובי משפחה של עובדי העירייה. "
כמו כן הוסיף המבקר להתייחס לחברה הכלכלית וכתב:
"דיון בדוחות הביקורת של מבקר הרשות
במסגרת תפקידו של הדירקטוריון לפקח על הנהלת החברה, ראוי שידון בממצאי ביקורת הנוגעים לחברה שעלו בדוחות של מבקר הרשות המקומית או על ידי גורמי ביקורת מוסמכים אחרים.
נמצא כי במקרים מסוימים, שבהם מבקר הרשות המקומית עורך ביקורת על החברה העירונית, דוחות הביקורת אינם נידונים בדירקטוריון ואינם נבחנים הליקויים שהועלו. ממילא לא מתבצע תהליך של הפקת לקחים ושל מעקב אחר תיקון הליקויים, כפי שראוי היה לעשות.
החברה הכלכלית אשקלון: בדצמבר 2015 פרסם מבקר עיריית אשקלון שני דוחות הנוגעים לחברה הכלכלית: האחד בנושא הפעלת היכל התרבות שבאחריות החברה והאחר בעניין עבודות פיתוח שביצעה החברה. בדוחות הביקורת עלו ליקויים מהותיים הנוגעים לפעילות החברה, אולם הם לא נידונו כלל בישיבות הדירקטוריון.
החברה הכלכלית תל מונד: מבקר המועצה המקומית תל מונד פרסם בפברואר 2015 דוח ביקורת בנושא פעילות החברה. במסגרת הדוח הועלו ליקויים קשים באשר לפעילות החברה בכמה היבטים כמו מינהל כספי, רכש והתקשרויות ומינהל תקין. דוח הביקורת לא נידון בוועדת הביקורת או בדירקטוריון החברה.
משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון ולדירקטוריון החברה הכלכלית תל מונד כי במסגרת מימוש תפקידם לפקח על הנהלת החברה ראוי היה שידונו בכל דוח ביקורת, ובתוך כך יעמדו על משמעות הממצאים המפורטים בו וידונו בדרכים לתיקון הליקויים. כמו כן, היה עליהם לתעד בפרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת או הדירקטוריון את ההמלצות שהתקבלו ואת ההחלטות המעשיות בדבר יישום ההמלצות, וכן לקבוע לוחות זמנים למעקב אחר יישומן.
יש להדגיש כי התייחסות החברות או בעלי התפקידים בהן, לרבות חברי הדירקטוריון, לאמור בדוח במסגרת הצגת תגובת המבוקרים, אינה פוטרת את הדירקטוריון מדיון, בהשתתפות מבקר הרשות המקומית, בממצאים שעלו בדוח ובדרכים לתיקונם. גם דיון של מועצת הרשות או של ועדת ביקורת ברשות המקומית בדוחות המבקר אינו פוטר את הדירקטוריון מדיון בהם.
החברה הכלכלית אשקלון מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תקפיד מעתה ואילך לדון בדוחות הביקורת של מבקר העירייה"
בנוסף, לגבי העלאות השכר נכתב:
" העלאת שכרם של בכירים בחברה בעת שהם נוכחים בישיבות הדירקטוריון
סעיף 92(א) לחוק החברות קובע כי אחד מתפקידיו של הדירקטוריון הוא לקבוע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר והתגמול. חוזר מנכ"ל משרד הפנים 11/2003 בשיתוף עם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר לקביעת שכרם ותנאי העסקתם של המנכ"ל ובעלי תפקידים בחברות עירוניות מחודש מרץ 2003, מגדיר את הרכיבים לקביעת שכר מנכ"ל. עוד קובע החוזר כי רמת השכר תיקבע בכפוף לאישור הדירקטוריון, וכי העלאת שכרו של מנכ"ל החברה מותנית בהמלצת הדירקטוריון.
מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון מינואר 2014 עולה כי אושרה העלאת שכרם של מנכ"ל החברה והסמנכ"ל שלה בהיותם נוכחים בישיבת הדירקטוריון. ממצאים דומים בנוגע לאישור העלאת שכר המנכ"ל בנוכחותו בישיבת הדירקטוריון נמצאו גם בחברה הכלכלית תל מונד, בחברה הכלכלית קריית ארבע ובחברה לפיתוח ביתר עילית.
החברה לפיתוח ביתר עילית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי מנכ"ל החברה לא נכח בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטה בנוגע לתנאי העסקתו, אף שהיעדרותו מן הדיון בנושא זה לא צוינה בפרוטוקול הישיבה. החברה הכלכלית קריית ארבע מסרה שהמנכ"ל לא לקח חלק בהחלטה ואף לא דיבר במהלך הישיבה, עוד מסרה כי ההחלטה כפופה לאישור משרד הפנים. גם החברה הכלכלית אשקלון מסרה כי מדובר בהעלאת שכר הכפופה לאישור משרד הפנים.
נכון הוא שהחלטות מסוג זה יתקבלו כאשר הדירקטוריון עצמאי, בלתי תלוי וחף מהשפעה ומשיקולים זרים.
משרד מבקר המדינה מעיר לבעלי התפקידים ולחברי דירקטוריון החברה הכלכלית אשקלון, החברה הכלכלית תל מונד, החברה הכלכלית קריית ארבע והחברה לפיתוח ביתר עילית כי יש טעם לפגם בקבלת החלטה בדבר העלאת שכרם של בכירים בחברה בנוכחותם. "
בדו"ח נכתב עוד כי השוק העירוני והחוף הנפרד בעיר נבנו ללא קבלת ההיתרים הדרושים, נזכיר שרבנים רבים הוציאו מכתבים בהם קראו לציבור שלא להגיע לחוף הנפרד באשקלון בשל בעיות צניעות, וסוחרי השוק עברו תקופה קשה בשל עבודות הפיתוח החדשות בשוק העירוני.
מנכ"ל החברה הלכלית לשעבר גלעד אורן, מסר בתגובה לדברים: " ראשית מברך על קיום הביקורת הביקורת מהווה כלי ניהולי ממדרגה ראשונה ועוזרת להנהלת החברה בהחלטות ניהוליות עתידיות בנוגע לדברים המצויינים בדוח הביקורת מדובר במספר קטן של דברים טכניים אשר לא מעידים על התנהלות לא תקינה בחברה כפי שצויין בביקורת. החברה הכלכלית נהגה בכל פעולותיה על פי חוק ייתכן כי בחברה אשר מבוצעות אלפי החלטות במהלך כמה שנים יתגלו מספר ליקויים טכניים אשר אין להם שום משמעות להתנהלות החברה. לגבי נושא היתרי הבנייה חשוב לציין שהחוף הנפרד נבנה עם היתר בנייה לאחר קבלת היתר הבנייה התברר כי ההיתר הוצא על ידי העירייה בהסתמכות על תכנית לא נכונה לפיכך אין לבוא בטענות בנושא הזה לחברה הכלכלית אשר פעלה על פי חוק, הגישה את היתר הבנייה וקיבלה אותו ורק לאחר מכן בבדיקה של ביקורת חיצונית שבוצעה בעיריית אשקלון התברר כי העירייה טעתה. בנוגע לשוק העירוני החברה הכלכלית ביצעה אך ורק שיפוץ במבנה שכבר היה עם היתר בנייה ולא נדרשנו להיתר על ידי העירייה בפרוייקט הזה ברגע שהתברר שצריך היתר הוגשה בקשה וההיתר התקבל. "
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: " עיריית אשקלון מכירה בערך הביקורת ובחשיבותה ומאמינה כי ערבות לקיומו של מנהל תקין הינה פעילותם של גופי ביקורת מקצועיים ובלתי תלויים. העירייה רואה בביקורת מטעם מבקר המדינה הזדמנות לשפר עוד יותר את התנהלותה ובכך לקדם ולשפר את פעילות העירייה למען רווחת תושבי העיר אשקלון. נציין כי האירועים המוזכרים התרחשו טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר בפועל, תומר גלאם, שהנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את הדו"ח ולהפיק את הלקחים הנדרשים."