חושבים לתבוע בגין נזקים בהצפות באשקלון? סיו"ר ו. ביטוח לאומי במספר עצות חשובות:

מי אחראי על פיצויים בגין נזקי חורף?

החורף האחרון נפתח "בסערה", כאשר מספר מועט של ימי גשמים ורוחות, גרמו לעיר אשקלון להרגיש לכמה שעות כמו ונציה קטנה ( או גדולה )

ימי החורף שעברו, וכן ימי החורף העתידים מביאים עימם סופות, גשמים עזים ושיטפונות. מה עושים כאשר הרכוש בבית נפגע כתוצאה ממי גשמים שחדרו? מי הגורם האחראי לפצות אותנו כשעץ נופל על רכב חונה? והאם קיים כיסוי ביטוחי לרכב שנסחף בסערה והוצף? עוה"ד שי סולטן, סיו"ר ועדת ביטול לאומי בלשכת עו"ד עושה סדר.

מי מפצה בגין נזקי הצפה בעת שיטפון?

בתי המשפט מכירים באחריות העיריות והמועצות המקומיות בגין התרשלות במניעת ההצפות. התפיסה הרווחת היא שהרשות אחראית למנוע את ההצפות והנזק לתושבים.

חובת התושבים לשלם תשלומי ארנונה הינה, בין היתר על מנת להבטיח תקינות של מתקנים ציבוריים, כגון: כביש, שירותי הביוב, ניקוז, וכד'.

באם הוזנחו מתקנים אלה ונגרמו בעקבות כך נזקים לרכוש התושבים מחובתה של הרשות המקומית לפצות את התושבים
בגין נזקיהם.

בנוסף, לעיתים ניתן להטיל אחריות על גוף שלא הרבה מכירים- רשות הניקוז. רשויות אלו פועלות מכוח חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות ביהמ"ש קבע שמוטלת על רשויות הניקוז אחריות גבוהה לבצע פעולות לניקוז יעיל של אזורים שנמצאים תחת אחריותן, ולמנוע הצפות.

יחד עם זאת טרם ניגשים לתביעה נגד הרשות יש לזכור כי למרבית הדירות בארץ יש ביטוח דירה. תנאי הפוליסה של כל ביטוח דירה מכסות את המבוטחים מפני נזקי סערה, לרבות גשם שלג וברד.

מדובר בתנאי מובנה בפוליסה ללא צורך בפרמיה מיוחדת או מוגדלת", אומר עו"ד סולטן, אבל מזהיר: "יש לשים לב כי אין כיסוי למים שחודרים דרך קירות. להבדיל מהנזקים שנגרמו עקב חדירת המים דרך חלון שנשבר ) על כך יינתן פיצוי(, מים שחדרו דרך הקיר או התקרה וגרמו נזק לרכוש ולמבנה – לא נקבל פיצוי. )

מה מוגדר על ידי חברת הביטוח כסערה ומה מוגדר שיטפון?

בפוליסות בד"כ אין הגדרה לא לסערה ולא לשיטפון, ולכן זהו נושא שנתון למחלוקת. לרוב נעשה ברור עם תחנה המטאורולוגית ונבדקת עוצמת הרוחות, קיומה או העדרה של סערה, אבל ההגדרה היא די 'נזילה' ולא חד משמעית.

יחד עם זאת בפסיקת ביהמ"ש בהקשר לשיטפונות נראה שביהמ"ש נוטה שלא לקבל טענה זו. כך למשל בתביעה שהתנהלה לפני מספר שנים כנגד עיריית חיפה בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מירידת כמויות משמעותיות של גשמים קבע ביהמ"ש, כי הצפות אינן דבר חריג ואינן בבחינת כוח עליון אלא דבר שניתן לצפות אותו. כתוצאה מכך הוטלה האחריות על העירייה שהתרשלה בחובתה לדאוג לתשתיות ניקוז.

מה קורה אם מים חודרים לתוך הרכב החונה בחניון בעת שיטפון?

כאמור יש כיסוי בפוליסה של הרכב, אבל במקרה של נזקים בשל הצפה כאשר מוכח כי הנזק נגרם עקב תשתית ביוב לקויה או צנרת לא מטופלת – יש עילת תביעה כנגד הרשות המקומית ולחילופין רשות הניקוז.

תביעה כנגד רשות מקומית, או רשויות ניקוז יכולה להיעשות במקביל לתביעת הביטוח, אלא שלרוב תביעת הביטוח מהירה
יותר. יש לשים לב שהשמאי יתייחס גם לנזקים עתידיים כמו: קורוזיה וחלודה, פיצוי בגין ירידת ערך.

2 לבל נשכח, כי הצפות כדוגמת המקרים המתוארים לעיל, ישנה חבות על העירייה.

העירייה מתוקף היותה הגוף אשר הקים תשתיות ניקוז ו/או הגוף אשר אמור היה להקים תשתיות אלה באזור בו חטא מלהקים, צריכים להכיר את צרכי הניקוז ואת התאמתם להתפתחות הדמוגרפית והגיאוגרפית של העיר ולצרכים המשתנים עם הזמן.

לפיכך ,על העירייה לצפות שהתרשלות מצידה בתכנון ובפיקוח על מערכת הניקוז הקיימת באופן לא תקין או במקרה אחר של העדר תשתית ניקוז באזורים שונים, עשויות לגרום לנזקי רכוש ואף לסכן חיי אדם.

חובת התושבים לשלם תשלומי ארנונה הינה, בין היתר, על מנת להבטיח תקינות של מתקנים ציבוריים, כגון:

תקינות כביש, מדרכות, שירותי הביוב, תעלות ניקוז, וכד'. באם הוזנחו מתקנים אלה ונגרמו בעקבות כך נזקים לרכוש התושבים מחובתה של הרשות המקומית: העירייה ו/או המועצה המקומית לפצות את התושבים בגין נזקיהם.

מקרה לדוגמא אנו יכולים לראות בת.א. 06-3142 ברוך נובק נ' עיריית חיפה, שם נגרם לבית עסק נזקי רכוש כתוצאה ממי גשמים שהציפו מוסך, העירייה מנגד ניסתה לטעון כי מדובר בכוח עליון אשר גרם לנזק ולכאורה לא ניתן היה לחזותו מראש אך בית המשפט קבע כי העירייה אחראית לנזק משום שלא דאגה להקמת תשתית ניקוז באזור התעשייה בו ממוקם המוסך ובסופו של דבר נקבע כי העירייה אחראית לנזק.

עוד נקבע בפסק הדין כי גם אם הצפות חורף מתרחשות אחת לכמה שנים על הרשות המקומית החובה לצפות לכך ועל כן לדאוג לקיומה של תשתית ניקוז תקינה ומתאימה שתקלוט מאגר מי גשמים אלה.

לסיכום, מספר טיפים להתמודד עם נזקי החורף:

1 .לצלם ולתעד את הנזקים.
2 .להודיע לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח בהקדם האפשרי.
3 .להזמין שמאי מטעמכם.
4 .לשמור חשבוניות / קבלות בגין תיקונים.
5 .לפנות לייעוץ משפטי.
10 .לא לוותר לחברת הביטוח ולהילחם על זכויותיכם.

* עוה"ד שי סולטן מתמחה במשפט מסחרי ובדיני ביטוח ונזיקין.
הכותב לא ייצג בתיקים האמורים.

*האמור לעיל הינו בגדר טור אישי, ואינו מהווה עצה כזו או אחרת לקוראים. הפועל על סמך האמור בטור, עושה זאת על אחריותו בלבד.

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

עו"ד שי סולטן, צילום: מיכל קושרוב

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן