חינוך פיננסי כמעט ולחלוטין נעשה בבית ואחת הדרכים לעשות זאת היא בחירת כרטיס אשראי שמותאם לצעירים
רננה פז
כאשר הילדים שלי היו קטנים שקלתי חינוך ביתי כתחליף לבית הספר. היו לכך סיבות טובות: לא אהבתי את תוכנית הלימודים הממלכתית שהייתה לטעמי מקובעת ומיושנת, לא אהבתי את חוסר ההשקעה במורים ולא אהבתי את החוסרים הבוטים בתחומי לימוד חיוניים לחיים, כגון חינוך להתנהלות פיננסית נכונה.
בסופו של דבר חינוך ביתי לא היווה פתרון – כשצריך להביא הכנסה לא תמיד יש פניות לעבוד במשרה נוספת, ללא תמורה, כמורה במשרה מלאה. הפתרון שלי היה משולב: לתת לבית הספר לעשות את הנזק שלו, לתקן נזקים ולבצע השלמות בסופי שבוע, חופשים, ובאמצעים מתקדמים. לא סתם הזכרתי את נושא החינוך הפיננסי. בתי הספר בארץ כמעט ואינם מתייחסים לכך. יש תוכנית לימוד למורים שמעוניינים, אבל היא אינה מיושמת בצורה שוטפת. מעבר לכך אני מאמינה כי דוגמה אישית היא לרב הדרך הטובה ביותר ללמד, ואת זה בוודאי הילדים לא יפגשו בבתי הספר.
השתמשתי במגוון שיטות: דמי כיס קבועים, קופות חסכון פיזיות בגילאים הצעירים, לימדתי אותם איך עוקבים אחרי הוצאות והכנסות וישבתי איתם לערוך את הבקרה על החשבונות של הכספים שלהם, עודדתי אותם לעבוד ולהרוויח וכאשר הם הפכו למתבגרים וכבר היה אפשר – דאגתי לפתיחת חשבון בנק לנוער, יחד איתם, אחרי שבקפידה עברנו על האפשרויות השונות ומשמעותן, כולל זו של הוצאת כרטיס אשראי לנוער עבורם.
איפה כדאי לפתוח חשבון בנק צעיר?
ישנם תחומים בחיים שקשה ללמד. אחד מהם הוא היכולת לבדל בין עיקר לטפל ולהשוות בצורה יעילה בין מספר אפשרויות. הדרך שאני מצאתי יעילה ללימוד היא לתת מטלות החלטה בשלבים, כאשר אחרי כל שלב נערך דיון מסודר עם הילדים לגבי הדברים השונים שהם גילו, הדגשים שהם נתנו לנושאים השונים וההחלטה בסופו של דבר. בחירת הבנק בו פותחים חשבון בנק צעיר היא דוגמה טובה למטלה מסוג זה.
בשלב ראשון, יושבים ביחד עם הילדים ונותנים להם הסבר מהיר, שגם הוא יקנה להם ידע אותו לא יקבלו בבתי הספר: מה היא עמלה? מה זו הגבלה? מה זה תאריך חיוב? למה כל אלו משמעותיים? אחרי שהם הבינו אילו פרמטרים יש להשוות שלחתי אותם לעשות את העבודה בפועל – להיכנס לאתרים של כל אחד מהבנקים, לבדוק מה הם מציעים עבור חשבון בנק צעיר. הפרמטרים שאנחנו בחרנו היו:
- האם יש פטור מעמלות, ואיזה עמלות?
- עד איזה גיל אפשר לזכות בהטבות חשבון צעיר?
- מאיזה גיל אפשר לפתוח חשבון בנק צעיר?
- איזה כרטיסי אשראי ניתן להוציא לחשבון הצעיר, ומה ההגבלות שיש עליהם?
- האם יש הטבות נוספות שהבנק מציע? מה הן?
אחרי שהילדים אספו את הנתונים עשינו דיון נוסף – מה חשוב יותר: האם יותר חשוב לקבל 100 ₪ עכשיו, או לחסוך בעמלות לעשר השנים הקרובות? כמה זה בעצם יוצא? כמה נשלם בעמלות אם נעבור לחשבון רגיל שמונה שנים לפני שחייבים? התשובות לכל השאלות האלו סגרו לנו את הפינה של הבנק – החלטנו על דיסקונט שממשיך את הטבות "חשבון צעיר" עד לגיל 22, ונותן תנאים משופרים עד לגיל 25.
אילו כרטיסי אשראי יש לצעירים? מה ההגבלות?
זיהינו 4 סוגים של כרטיסי אשראי: כרטיס אשראי רגיל, כרטיס חיוב (דביט), כרטיס נטען וכרטיס למשיכת מזומנים. מה ההבדלים בין הכרטיסים? נתחיל מזה ששני הראשונים מחייבים פתיחת חשבון צעיר, כלומר מיועדים למעשה לנוער מגיל 16 ומעלה. במקרה שלנו אחד הילדים היה בן 15 אבל כיוון שעבד וקיבל משכורת – גם הוא יכול היה לפתוח חשבון בנק. בעקרון, ילדים ונוער עובדים יכולים לפתוח חשבון מגיל 14, לא עובדים – מגיל 16.
עד גיל 18, קבלת כרטיס אשראי לנוער מותנית בהסכמת ההורים. עד גיל 16 – כל הכרטיסים דורשים הסכמת הורים במידה והנוער אינו עובד ומגיל 14 אפשר להוציא כרטיס חיוב גם ללא הסכמת הורים, במידה ויש משכורת – אבל בסופו של דבר כדאי להסכים, מדובר בכלי חינוכי מעין כמוהו.
כרטיס אשראי לנוער עובד דומה לכרטיס אשראי רגיל. ניתן לשלם באמצעותו בתשלומים, החיוב מתבצע בתאריך מסוים בחודש. צעירים בדיסקונט אפילו מקבלים אשראי של 2000 ₪ ולא משלמים עמלות על מינוס של עד גובה האשראי שניתן. כרטיס אשראי צעיר גם מזכה בשלל הטבות.
כרטיס חיוב גם הוא מקושר לחשבון בנק צעיר אבל שם החיוב הוא מידי – אין כסף בחשבון אז הכרטיס לא יעבור.
כרטיס נטען התאים במיוחד לבת הצעירה בת ה-12 שעדיין לא הייתה יכולה לפתוח חשבון בנק על שמה. הכרטיס אינו מגלה מאיזה חשבון (שם או מספר) הכספים יורדים. הכרטיס מקושר לחשבון שלנו וניתן לטעון אותו בסכום כלשהו. כל עוד יתרת הסכום שנטען מראש חיובית – ניתן להשתמש בכרטיס ככרטיס דביט.
כרטיס להוצאת מזומנים מאפשר להוציא מזומנים בכספומט וזהו, ובינינו – זה כבר משהו שקצת עבר זמנו. בכרטיסים הצעירים ישנה הגבלה על משיכה או גיהוץ לגובה של 400 ₪ ביום, תמיד.
שלב ההחלטות – איזה כרטיס אשראי כדאי?
את כרטיס הוצאת מזומנים בלבד פסלנו על סף ולקטנה לא הייתה ברירה והוצאנו כרטיס מפתח 2Go, נשארנו עם שני הגדולים ושאלה – כרטיס דביט (חיוב מידי) או כרטיס אשראי? הגענו למסקנות הבאות:
- קל יותר לראות בזמן אמת מה מצב החשבון אם משתמשים בכרטיס דביט.
- לפעמים גם יותר משתלם כרטיס דביט – למשל כאשר יש אפשרות לקבל הנחת מזומן – זה יהיה על חיוב בדביט בלבד.
- אי אפשר לשלם בתשלומים עם דביט
- אי אפשר להעביר את הכרטיס כ"בטחון" (למשל במלון) או הוצאות שלא ידועות מראש (דלק, למשל)
בן החמש עשרה לא התלבט – הוא הלך על דביט – העדיף שליטה טובה יותר על ההוצאות על הטבות שממילא אין בכוונתו לממש. בת ה-17 הייתה יותר בהתלבטויות – היא תכננה על רכב בשנה הקרובה וחוסר האפשרות לשלם עבור הדלק הטריד אותה. בסופו של דבר גם היא בחרה בדביט כי ההבנה הייתה כי ממילא לא יהיה רכב פרטי שלה ומי שימלא את הדלק ממילא יהיו אנחנו, לפחות עד השחרור ואז היא כבר תוכל להוציא כרטיס אשראי רגיל.
לסיכום
הבחירה היא השלב הקל יחסית בחינוך הפיננסי. השלב הבא דורש עקביות – לשבת עם כל אחד מהילדים, בהתחלה פעם בשבוע ואחר כך לרדת בתכיפות ולעבור לפעם בחודש עד שברור שהם הפנימו ועושים זאת בעצמם – להיכנס לאפליקציה ולבדוק מה מצב החשבון, ללמד אותם איך עוקבים ומתכננים: מתי הם מקבלים משכורת או דמי כיס? מה הם רוצים לקנות? כמה זה עולה? האם הם יכולים להרשות את זה לעצמם? לעקוב אחר מה הכספים יוצאים? לראות אם ניתן לחסוך ואיפה? דוגמה אישית היא הא-ב של חינוך, גם חינוך פיננסי – בסופו של דבר התהליך הזה עזר גם לנו להתנהל טוב יותר.